שתי הקרניים

השיר  מתאר רגע טעון לפני הקרב: חייל מתוודה בפני חברו על בגידותיו בנישואיו, מודה בחטאיו ורועד מהמחשבה שאשתו גילתה. הוא יודע שסטייתו אולי קטנה ביחס לאחרים, אך בעיניו היא אות קלון שילך עמו עד הקבר. לאחר הווידוי – שניהם יוצאים יחד לקרב.

השיר חושף את השבריריות האנושית של החייל – גם ברגעים גורליים של חיים ומוות, מצפונו האישי ואשמתו הפרטית מכבידים עליו לא פחות מהקרב עצמו.

תודה צביקה היקר על השיר המעורר מחשבות.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

זה מצמרר. החשש שמא לא יחזור מן הקרב. הוא פתח את סגור ליבו והתוודא. חרטה הייתה בו. 

יודע מה מחכה לו: הוא מתוודה בפני חברו אל אחת שהיתה לו ולאשתו נודע הדבר ואות הגנאי הזה, הוא אמר, לא יעלם עד מותו. שניהם יצאו לקרב. תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.

.

יצאו שניהם לקרב. לאיזה קרב?

פתוח לפרשנויות. 

מה שנודע לאשתו, אות הגנאי - קשה.

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

בטרם קרב

האם חרטה?