מאז

ספון בעצמו: מאז המלחמה הוא לא אונה לאף אחד, אפילו לאימו. רק לשמו בבהלה דרוכה. וחוזר על התחשיב. הוא עסוק בעולמו כמו הילד שהיה אדיש. תודה רבה לך אביתר היקר, ערב טוב.

השיר מתאר אדם שנפגע עמוקות מאז המלחמה – הוא שותק, מתכנס בעצמו, חי בצל טראומה שאינה מרפה. הוא שורק כדי להרגיע את עצמו, נאחז בתחביבים, אך למעשה התרחק מהעולם ומאנשים סביבו. המלחמה לא מסתיימת בשדה הקרב – היא ממשיכה לחיות בנפשם של הלוחמים, גובה מחיר של שתיקה, ניכור ובדידות פנימית.

שיר כואב כתבת  אבי. נקווה שהמלחמה הארורה הזאת כבר תסתיים.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

שמוליק

מאוד העציב אותי שיר זה. הטראומה שחווה והניתוק, ניסיון להיות אדיש יותר כפי שהיה ילד. כדי לא לחוש את הכאב.  

התחברתי מאד לשיר המצוקה הזה, על ילדות שנחמסה בשל המלחמה.

כואב ומכאיב. ומזכיר ומזהיר.