מאז

מאז המלחמה הוא לא אומר הרבה,

ממשובת הנעורים לשקט מדדה.

בשטף מדבר, על היסטוריה ומדעים

אבל מאז המלחמה הוא לא עונה, 

לא לאמא, לא לאחרים. 

"כל אחד לפעמים שורק בחושך"

וזה הלה 

שורק יומו כל רגע. 

מרפא בנגינת גנון ישן,

כמו נשאר רק פסע,

עד ששריקת הפגע תיהיה לטובתו, 

הרי איננה רק רקטה שהפכה את עולמו. 

אבל מאז המלחמה הוא לא אומר הרבה,

מאזין ומצותת

ולא מקשיב,

רק לשמו בבהלה דרוכה, וחוזר אל התחשיב.

שורק-שוקע לתחביב,

אל אדישות הילד שהיה,

מצותת ולא מקשיב.