עד מתי?-דם של חייל שנפל

עוד הותר לפרסום נחשף אתמול. וזה כה צורב בלב. עוד משפחה נוספה לשכול הנוראי והכואב שסופו אינו נראה כרגע.  

קשה מאוד להיות הורה שכול ואח שכול. תודה רבה לך מרים היקרה, שבוע טוב.

השיר מתאר בכאב עז את אובדן הבן החייל דרך דמה וליבה של האם. דם החייל מתמזג בדם אמו, והיא שוקעת באבלה כבחמה שוקעת. הכאב הופך אין־סופי, והאם נותרת כמעין באר נטושה – ריקה אך מלאה בזעקה. הפנייה לאלוהים בסוף חושפת תחינה נואשת לחיים שהיו יכולים להימשך.

השיר הוא זעקה נגד השכול והמלחמה, קריאה כואבת עד מתי יישפך דם חיילים וימלא את הארץ והאימהות באבל. הוא מבטא את השבר האישי והלאומי גם יחד, ואת התשוקה הנואשת לחיים במקום למוות.

תודה מרים היקרה על הבאת השיר הכואב .

שבוע טוב וחודש טוב ושקט

שמוליק

כל כך מדוייקות מילותיך, מרים יקרה

אני יודעת

אני ליוויתי את אמא שלי, ראיתי את דמה הניגר

כמו דמו של בנה שנפל...

תודה

דם

זהו הנורא מכל דומה שאין טעם לחיים בלעדיו 

ונשמרנו לנפשותינו סיד אהובה

מרים אהובה

*************

עד מתי אלוהיי

עד מתי ....

אין כאב גדול מאובדן חיים,

אין כאב גדול יותר מאם

הקוברת את בנה

בדמי חייו ...

איך אפשר להמשיך לחיות 

לנשום, לתפקד,לחייך איך ... ???

אין בי מילים

למול כאב שירתך אהובה !

חיבוק להמשך יום רגוע

חודש מבשר בניסים וישועות

באהבת אמת

אחותך

עליזה.