פעם ראשונה

.

צביקה. צביקה. 

פדיונות, דיווידנד ... 

לא נורא: יש ת"ז. תמצא אותה, והכול 

יסתדר. 

(כן, אני מבינה. תאמין לי.) 

תודה רבה-רבה, ולילה טוב! <לב>

רבקה

---

השיר מתאר חוויה יומיומית אך מטלטלת של שיכחה פתאומית — רגע שבו הדובר, באמצע שיחת טלפון מהבנק, אינו מצליח לזכור את מספר תעודת הזהות שלו. זהו רגע מכונן שמציף אותו בלחץ, בלבול ובושה.

השיר מבטא את הפחד מהזדקנות או הידרדרות קוגניטיבית, ואת הפגיעות הרגשית שכרוכה באובדן שליטה. הוא מעלה שאלות על זהות, זיכרון והאופן שבו אנחנו שופטים את עצמנו ברגעים של חולשה אנושית.

יפה עם הרבה חומר למחשבה על החיים כתבת צביקה היקר.

יום שני מבורך

שמוליק

זה קורה לכל אחד ובכל גיל. אבל אני מבינה את התסכול שלך. 

מתקשה לקבל: מתקשרים אליך מהבנק במהלך תנומה חלומית ומדווחים על פדיונות ודיווידנד ואתה מתבקש לתת להם את מספר תעודת הזהות שלך לשם אימות, מנסה להתרכז אך אויה לא עולה לך כל מספר הזהות , נכנס ללחץ למרות שמבין שזו הפעם הראשונה שזה קורה לך. מבולבל ומושפל מתרומם מהמיטה וזועק בושה. תודה רה לך צבי היקר, יום טוב.

מחפשת מאתרת מתקשרת לבת

והופ וזה נמצא

וזו לא בושה 

המוח מתעתע בנו

בזה הגיל 

בשמונה בבוקר, כשמעירים בן אדם נורמלי משנתו ומפציצים אותו בטריבונה, התגובה הנורמאלית לגמרי של המוח הנה להסגר!

זה לא הזיכרון, זה הלם היקיצה!!! 

אל דאגה! מחר-תזכור הכל! גם את מה שחבשה הדודה סוסיה לבר מצווה שלך!!!!

אפשר ורצוי לעשות תירגולי מוח..שחמט..תשבצים..ואפשר גם לחזור לספסל הלימודים לגיל השלישי.

המשך יום קריר ונעים ידידי היקר..

ממני שמאי.

צביקה יקר, בשורותיך תיאור רגע של בלבול ובושה בעקבות שכחה פתאומית. זו בהחלט חוויה מערערת ומטלטלת, שגורמת לתחושת השפלה ואובדן שליטה, כאילו משהו בסיסי בזהות מתערער.  
התחושה הדכאונית תשתנה במאה שמונים מעלות לאחר שטיפת פנים במים קרים ושתיית כוס קפה שחור וחזק