על קיטש ואהבה

....כי האהבה בוערת בך עכשיו

אולי נזכרת בטיול הזה בשל עבודות האמנות שלך. ואולי בשל האהבה.  

מעורר תהיות: 50 שנה חלפו מאז ששטתם אל האי מורנו והיה לכם כיף ואתה תוהה מה פתאום עכשיו נזכרת בכך. תודה רבה לך צבי היקר, שבת טובה. כנראה שהיה לכם כיף ולכן נזכרת בכך. טוב וכיף להזכר בדבר טוב שהיה.

.

זיכרונות אהבה ממורנו, ממסטרה,

שם רומאו ויוליה, ... 

זכוכיות מורנו, גונדולות, ...

ואתה, ועבודותיך עכשיו. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. 

להת' בפוסט שלי מאתמול בערב, "רקדנית

בטן עומדת על הראש / גופי (2)" . 

<לב>

רבקה

---

שיר נהדר עם זיכרונות מהעבר

 שעושות טוב לאדם.

 שבת שלום ומבורך.

ובשורות טובות.

קוראים לכך נוסטלגיה, ואולי זה הרצון לחזור לימים רחוקים, כשהכל היה קל, ברור ונהיר.  

הוי איטליה כמה יפה את...ארץ מצוירת ורבת סיפורת..ורונה של רומיאו ויוליה..הזכרת לי ימים רחוקים..תודה לשירך זה צבי ידידי..

שבת טובה...

השיר נזכר במסע רומנטי לונציה של לפני חמישים שנה – מסע מלא בדימויים קיטשיים: גונדולות, סרנדות, מיטת אפריון. אך דווקא הקיטש הזה, שהיה אולי נדוש אז, נטען עתה במשמעות עמוקה ונוגעת ללב מתוך געגוע.

גם רגעים שנראו קיטשיים בזמנם עשויים להפוך לזיכרונות יקרים ומשמעותיים. האהבה, גם כשהיא עטופה בקלישאות, חורטת חותם בלב לאורך שנים.

יפה כתבת צביקה היקר.

שבוע טוב ושקט

שמוליק