איש נוסף

איש נוסף נפטר ואתה מעלה זיכרונותיך עליו. תודה רבה לך צבי היקר, שבת טובה.

שורות עדינות, מרגשות ונוסטלגיות כתבת צביקה יקר.  מתואר בהן מותו של אדם מבוגר, ככל הנראה חקלאי, איש אהוב ופשוט, תוך כדי התבוננות באישיותו, בזוגיותו ובאופן שבו נפרדים ממנו.
זהו שיר פרידה וקינה על לכתו של אדם פשוט, חם, אהוב, שמותו משאיר שקט עמוק, אך בה בעת, הכרת תודה והערכה על חייו, אהבתו, צניעותו.

כך הלך לו לעולמו. ואתה זוכר וכואב. שקט ודממה של הבעת כאב עם לכתו.  

.

רגיש-רגיש.

עדין-עדין.

ובהערכה רבה-רבה.

איש נוסף: מבט אל ה-היה היה הצפוי

לכולנו.  

תודה רבה-רבה על שיר-ההספד המאופק, 

צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

כאב הלב כשהולכים/ות מאיתנו חברים/ות בני גילנו. אין זה רק העצב על לכתם, אלא התובנה שכולנו בסופו של דבר נגיע לסוף הדרך. השאלה רק מתי! ושירך חושף את האמת הזו והפחד הסמוי שהופך לגלוי. 

עצוב זה הכתוב..מילים מכמירות ונוגעות...יהי זכרו ברוך....שבוע מבורך ונשמע בשורות טובות..

השיר מתאר את תחושת האובדן והאבל על מותו של אדם מוכר, שנפטר פתאום. הוא מזכיר רגעים שקטים של חיי היומיום, אהבה וקרבה ששררו בין האנשים, ומציג את השקט שהולך ונוצר בעקבות ההיעדרות.

המוות משנה את השגרה והנופים סביבנו, משאיר שקט עמוק וזיכרונות עדינים של אהבה וחיים שהיו, ומזכיר כמה החיים שבירים ויקרים.

יפה כתבת צביקה היקר.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק