שיח דם עם עמיחי*

ונראה כי אין מענה לשאלות כואבות אלה. האובדן, השכול והזיכרונות המהדהדים אינם מרפים. 

שאלת את עמיחי הן על מלחמת אוקטובר 73' והן על מלחמת אוקטובר 23' והוא שתק. אותם שאלות. לא היה לו מה להגיד. תודה רבה לך יצחק היקר, ערב טוב.

.

הו.

יצחק יקר, יקר, 

תודה רבה-רבה. <לב>

רבקה

---

השיר הוא דיאלוג דמיוני וכואב עם המשורר יהודה עמיחי, שבו הדובר שואל על משמעות המלחמות, האובדן והדם השפוך – משואה תש"ח ועד אוקטובר 2023. עמיחי שותק, והשתיקה הזו מבטאת את חוסר התשובות והעומק הבלתי ניתן לניסוח של הכאב.

המלחמות חוזרות שוב ושוב, גובות קורבנות חדשים, ושותקות מול שאלות של תקווה, חלום ואובדן. השתיקה היא עצמה התשובה – קול הדם והכאב שנמשך מדור לדור.

שיר כואב ונוקב כתבת יצחק היקר.

סופ" רגוע ושקט

שמוליק

המתים-מתים פעם אחת.

חברהם מתים קצת כל שנה שעוברת.

הם הופכים למת-החי או לחי-המת.

הליבנו המתים חיים לתמיד: יפים, צעירים  וחסרי נוכחות פיזית, אך נוכחים בכל מחשבה ובכל תחושה.

תוד על שיר נהדר.

שורות חזקות ביותר כתבת יצחק.
קשה למצוא מילות תגובה, אולי כי כולנו עדיין בתוך הטראומה של השבעה באוקטובר 2023.

שיר מאד  עוצמתי שוררת, נגעת במלחמות ובדם הרב שנשפך במהלך הדורות.

בע"ה עוד יבואו ימים טובים - כשנשוב להתחבר לתנ"ך שלנו  ונקיים את  רצון אלוקים :

 כנאמר:

" אִם־בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת־מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.   וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.   וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת־בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת־זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם". [ויקרא  פרק : כ"ו]

 תבורך בשבת של שלווה ועונג.

שאלתי את עמיחי , האם גנבו לנו את החלומות

האם , כאשר המתים בוכים בשמים

פורחים פרחי דם

שאלתי את עמיחי , לא השיב

שתק -

ואני נפלתי שוב ושוב , באוקטובר 73 ובאוקטובר ,  2023.

נצרבו המילים 

שיר המותיר באלם ...

שורות מצמררות

ואין בם מענה ...

שיר הראוי להקרא

בערב שירים

יפהפה בעוצמת

כאבו !!!

שבר אור יצחק .