פנינה-רינה-מינה

השיר  הוא דיאלוג סאטירי ופרובוקטיבי בין דובר שמנסה "לבטא את עצמו בחופשיות" לבין תגובות של חברה שמציבה לו גבולות מוסריים ותרבותיים.

הטקסט מבקר או מציף את הגבול בין חופש ביטוי להיתפסות כוולגריות, ושואל – האם באמת יש חופש, או שרק עד קו מסוים שמוסכם על הכלל?
שיח פתוח ומיניות – במיוחד בקהילות מסוימות – עלול לעורר התנגדות, גם כשהוא נעשה בשם הכנות או ההומור.

יפה ומעניין כתבת צביקה היקר.

לילה טוב ושקט

שמוליק

.

וואי וואי וואי וואי וואי. 

מותר לך/לדובר להתבטא בחופשיות,

בתנאי ש- 

אהבתי מאוד-מאוד את ההתגרות הגברית, 

וחייכתי בסלחנות וברחמנות על תגובת 

הגברת. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

למרות שאמר את דבריו באופן נסתר. ולווגינה המציא מילות חיבה. גם לפין. שיר מתוק ומשעשע. 

היא לא שבעת רצון ממה שאמרת וקוראת לך לא לבייש אותה בקהילה. תודה רבה לך צבי היקר, שבת טובה.

מילים   מילים

ההקשר הנכון

שיר עם  מילים, מילים......  וכל אחד עם מחשבותיו ומילותיו.

 שבת שלום ומבורך ובשורות טובות.

ואתה וולגרי ובהחלט אמיתי

צחקתי בדרך כאן