יהיו זמנים

לכל אחד יש מה לומר: הנער קורא לסבא אזעקה וכול אחד יש לו מה להגיד לנער בעניין והמשפחה והזקן יורדים בדרך למקלט, הנזקן נעצר והגבר מתעצבן . יהיו זמנים כמו בשיר ההוא נכון רועי ואתה תספר לילדיך על המלחמה הנוראית והזקן חותך די מספיק עד בכול דור ולעדי אומרים שלא רוצים חוצפן, פציפיסט ואב שכול. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ומיטיב. 

מציאות ישראלית עכשווית של כינוס ובריחה הסיפורים שיסופרו או לא לדורות הבאים מרגש רבקה היקרה!

השיר מציב מראה כואבת לפניה של החברה הישראלית בזמני לחימה – הדור הצעיר המבולבל, דור האבות השכולים שמנסים להחזיק בעמדות נחרצות, ודור הסבים, שכבר ראה הכל, אולי מחפש מוצא אחר. דרך הקולות השונים, השיר מעלה שאלות על מלחמה, שכול, מחילה ותקווה לעתיד – אך משאיר את הסוף פתוח ומורכב.

תודה רבקה יקרה על השירהעוצמתי והנוגע.

סופ"ש רגוע ונקווה לבשורות טובות.

שמוליק

בשכול את נוגעת במעבר דרך הדורות. הסב, והנכדים. מדור לדור. היסטוריה כואבת לנו.  

אנחנו במקלט למעלה מ 10. כל הצעירים יוצאים מיד ומשאירים אותנו הזקנים מאחור. כל אחד לנפשו... קיבוץ מתחדש...

ויבוא יום ונספר 

וההיסטוריה תפרט 

שבת שלום יקרה