משהו חמוד / זה בסדר ... /

1.

היופי שבפשטות – ברגעים הקטנים והחמים של החיים – הוא מה שבונה חברה אנושית טובה יותר. השיר מציע כי דרך מתיקות, הפתעה, שמחה ושקט – ניתן ליצור עולם של שלום, חמלה ותקווה.

2.

השיר מבטא התמודדות פנימית דרך זיכרונות ומשחקי טקסט, תוך ניסיון לשדר שהכול "בסדר" כלפי חוץ.
לא תמיד מה שנראה רגוע מבחוץ משקף את מה שקורה בנפש.

תודה רבקה יקרה על שני השירים החמודים וזה בסדר לכתוב אותם רק שיגיע כבר הזמן שנכתת חרבותינו לאתים וחניתותינו למזמרות כמו שאמר ישעיהו.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

תודה על קריאה + תגובה, שמואל יקר. 

בשני התלבטתי. תחילה כתבתי: " ... מכרסמות

ברגליו" (הרבה-הרבה מיציאותי לימינו אלה), 

ואז אמרתי לעצמי: "מורבידי מדיי" - 

והסתפקתי ב"במגפיו" - רחום יותר. 

שבת שלום ומיטיבה לך, לכם. <לב>

רבקה

---

מַשֶּׁהוּ חָמוּד 
כל כך חמוד לראות תינוק פעוט וילדים מדדים מטפסים ובשירה פוצחים
עוגה וחיבוק

ומילה ראשונה 

(כשעמית נכדי שהיום בן 14 בגיל שנה ירד גשם ואמר גשם "צעקתי" עד השמיים מאושר

סבא - סבתא ומבט ראשון
והלוואי ונכתת חרבותינו וחניתותינו לעד!

לגמרי לגמרי חמוד

~

וכן - זה בסדר ויפה לי גם השני

סופש מחבק ונעים

*
 

.

הו. 

חוויה ראשונית לנכד הקטן, שאומר בפעם 

הראשונה "גשם" - איך לא תהיי מאושרת 

עד השמים. ותוך כדי, אני נזכרת במילים \

כאלה, ראשוניות, אצל הנכדים שלי - הפתעה

כזאת לא שוכחים לעולם. 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה ועל 

השיתוף, אביה, אהובה. 

שבת שלום ומיטיבה לך, לכם. <לב>

רבקה

---

זו ההתרגשות הראשונית, שאין בלתה:
אהבה ראשונה
גוזל שבוקע מקליפתו
גשם ראשון והריח המשכר שמגיע אל האף
ויש עוד...

סופש שקט!!

.

ויש להן ערך רגשי עמוק, להתרגשויות האלה, 

לחוויות האלה. 

אגב, שמת לב ..? כתבת: 

"אהבה ראשונה" ואחריה: "גוזל שבוקע

מקליפתו", ואני קוראת: 

"אהבה ראשונה, גוזל שבוקע מקליפתו"

מקסים-מקסים, ואישי ויקר מאוד, מה

שכתבת, מה שעלה אצלך. (ומה שעולה

אצלנו לא-פעם בלי ששמנו לב ...)

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, ידידה

יקרה, וסופ"ש רגוע ומיטיב. <לב>

רבקה

---

הראשון: משהו חמוד בכל מיני אירועים בחיים ואנחנו סביבו בשלווה. 

השני: חסר דאגה, נלהב: זה בסדר לא לדאוג לך שכן את נעה בין הבזקים  מימי ילדותך, מטפטפת חרוזים לבין מיקרו טקסטים ומשחקת בהם בהתאם למציאות. שתמיד יהיה לנו כך.

תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה ומיטיבה.

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני, יקר. 

כן, הלוואי. הלוואי.

שבת שלום ומיטיבה לך. <לב>

רבקה

---

מעין אחרית הימים מצויה בשירך הראשון. ראשוניות, בראשתית, שמחה אפילו והתרגשות. 

השיר השני נוגע בשיריך, בביטוי שאת נותנת להלכי הרוח שבך. 

.

מעין "אחרית הימים" - בלי לציין "אלוהי

צבאות" ... (את מבינה, אני בטוחה-בטוחה.)

וכמובן, קלעת בול למטרה עם השני (מותר

לי לומר כך, נכון?)

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה,

ושבת שלום ומיטיבה לך, לכם,

גליתי יקירתי האהובה. <לב>

רבקה

---

האם האם האם... לאתים? את חפירה?

.

צביקה. איש יקר. 

טעות כתיב בלתי נסלחת, ורק אתה 

הצבעת עליה.

(את חפירה יש לך, מוכנה תמיד.)

תודה רבה-רבה ושבת שלום ומיטיבה. <לב>

רבקה

---

.

רגע-רגע, לא שכחתי - פשוט, רצתי לתקן

אצלי, במקור: 

שבת שלום ומיטיבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, 

ושבת שלום ומיטיבה, איילה אהובה. <לב>

רבקה

---

משהו מתוק-להמתיק את מרירות היום הקשה, שנושר על למעלה משש מאות ימים קשים לא פחות.

משהוא מתוק להזכיר לנו שיש חיים אחרי השחור.

משהוא מתוק להאיר אפלה.

תודה, רבקה, שהזכרת לנו!

.

תודה רבה לך על קריאה + תגובה, 

BB יקרה, ושבת שלום ומיטיבה לך. <לב>

רבקה

---

תינוקות תמיד מביאים משהו מתוק לסביבה 

נכדתי בת השנתיים ממתיקה את ליבי 

כשקוראת לי במתיקות נפלאה ממיסה את ליבי סבתא אלה

מתבוננת סביב הכתוב ונהנת מהחרוזים הצבעוניים

רק לא נמלים בבקשה 

כשכאן בחוץ החצר מלאה 

שבת שלום

.

תודה רבה על קריאה + תגובה, 

אלה אהובה. 

סבתא אלה האהובה. אין מתוק

מזה, אני יודעת. 

אגב נמלים: 

צבא נמלים נחוש לשגע אותי כבש את 

מטבחי. קוטל החריקים שלי נגמר, 

ואני תלויה בחזרה הביתה של השכנה

היקרה שעורכת את הקניות עבורי ... 

(אני כבר לא ניידת.)

שבת שלום ומיטיבה, אלה יקרה. <לב>

רבקה

---

חבל שלא גרה לידיך 

הייתי עוזרת לך הרבה 

מעבירה לך כוחות של אהבה ושמחה 

שבת ברוכה אהובה 

.

אלה. 

אלה האהובה, היקרה. 

אני מאמינה לך.

כרגע-כרגע נתת לי כוחות. וקיבלתי אותם. 

תודה רבה-גדולה-מאוד, 

וחיבוק, יקירתי. <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה, תמיד נחמד לקרוא משהו חמוד.

הגילויים הראשונים, כמו גשם ראשן .

דברים מתוקים כמו העוגה של אמא והחיבוק של אבא.

ואני לרגע מתעלמת מכתתו חרבותם לעתים וכו'.

אני עושה את זה כי -

כתבתי לך תגובה מנומקת והתיחסתי לביטוי הזה, והרחבתי את כתיבתי עליו

ואז, אז לחצתי על הכפתור הלא נכון והתגובה נמחקה.

לא ניסיתי לשחזר אותה, אבל פטור בלא כלום אי אפשי

אז אספר לך סיפור חמוד על מילה ראשונה.

בני הצעיר אחיקם היה כבר בן שלש, ועדיין לא דיבר. בעצם היא דיבר בלי סוף אבל,

הכל היה בשימוש בשתי אותיות בלבד. א' ו-מ'.

כששאלו אותו איך קוראים לך ענה - אַאִיאָם.

יום אחד, הוא נסע על אופניו הקטנים בין חדרי הבית, הוא שמע קריאה מבחוץ וחזר עליה.

אַאִיאָאֶם, אַאִיאָאֶם... ואז לפתע בקעה מפיו הקריאה - אַלְטִיזָכֶן.

אני קפצתי בשאגות שמחה, תפסתי אותו ונשאתי אותו למעלה כשאני צועקת, 

אתה מדבר, אתה מדבר.

הוא לא הבין, הוא הרי תמיד דיבר...

אז זהו רבקתי היקרה, משהו מתוק על מילה ראשונה.

ויש לי בשבילך רבקתי האהובה גם חיבוק שהוא הכי מתוק בעולם.

.

מתוק. מתוק. 

אני יכולה לדמיין את המעמד. 

והחיבוק שלך מתוק-מתוק, נוריתי יקירתי. 

תודה רבה-רבה על האנקדוטה ועל חיבוקך, 

וקבלי ממני חיבוק אוהב-אוהב. 

שבוע טוב ומיטיב, נוריתי היחידה.

רבקה שלך

---