חיים עשירים

רבי שלמה שטנצל זצ''ל, שנפטר בגיל צעיר, אך הספיק בחייו לכתב ספרי לימוד והגות, אמר משפט שהוא מקסים בעיני ויכול להסיר כל דאגה מאיתנו, אם נדע ללכת לאורו:   
"העבר אין, העתיד עדיין, ההוה כהרף עין – דאגה מנין?"

עצוב: בסוף יזרקו את היצירות לפח והן תרדנה לטמיון, שום רמז לא יאמר על הסטודיו, כאן נוצרו חיים עשירים. תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.

.

כרגע-כרגע, ועל אף המאמץ הרב, אני לא

מצליחה לזכור את שמו של חתן פרס נובל 

לספרות שאמר, בטקס שקדם לפרס הידוע

אבל גם פרס משמעותי: 

"היה לי מזל. אילו 'X' לא התייחס אליי, 

גורלי כסוֹפר היה כגורלם של סוֹפרים רבים

ובלתי-ידועים: בלי קוראים, בלי הכרה. ויכול

מאוד להיות שביניהם יש סוֹפרים טובים ממני."    

אני לא מנסה לנחם אותך, צביקה, יקר: 

זאת המציאות.

תודה רבה-רבה לך על שירך. <לב>

רבקה

---

השיר מתאר יוצר הפועל בסטודיו דל, יוצר מתוך כאב, חווה סיפוק – אך עבודותיו נעלמות ללא זכר.

היצירה נולדת מייסורים אך ממלאת את החיים בעומק ומשמעות – גם אם היא נידונה להיעלם ללא זכר. השיר מדגיש את הערך הפנימי של היצירה, גם כשאין לה הכרה חיצונית או זיכרון מתמשך.

יפה כתבת צביקה היקר

יום שלישי מבורך

שמוליק

יצירות שנוצרו בדם הלב

וסופן....

יצירות רבות במחסן שלך, חלקן הגדול נולדו מתוך כאב שאחריו סיפוק גדול. האם הדור הבא ישמור את היצירות שלך?

לדעתי, כן! את חלקן הגדול בוודאי. 

יצירות 

כתיבתנו 

והבית או הסטודיו ימכרו

ומה נשאר ...

קבר