פיסותיה

השיר מתאר אישה בודדה בלילה, שמתמודדת עם געגוע לאהבה ומנסה להרכיב את עצמה מחדש, כמו פאזל. היא חושפת רגשות, מנסה להיפתח – אך יודעת בלב שהשלמות המלאה לא תושג.

הכמיהה לאהבה נושאת איתה פגיעוּת ותקווה, אך גם השלמה עם כך שלא כל החלקים יתחברו – וייתכן שפאזל הלב יישאר חסר.

יפה כתבת צביקה היקר

שבוע טוב ושקט וחודש טוב

שמוליק

משהו בתוכה אינו שלם, כחלקי הפאזל המפוזרים בה. כמיהתה הגדולה לאהבה, למגע חושני. את כל אלה היא לא תוכל לממש עוד בגילה. כמה עצוב...

היא מפזרת חלקי פאזל על גופה המבקש מנוחה והיא רוצה אהבה ובפינות סתר גופה יודעת שהפזל לעולם לא יושלם. תודה רבה לך צבי היקר, שבוע טוב.

.

רגיש-רגיש.

ועדין-עדין. 

תחום שקשה-קשה להעלות אותו - והנה, 

שירך.

צביקה, יקר, תודה רבה-רבה-רבה עליו. 

<לב>

רבקה

---

מאוד עצוב השיר איש יקר

חוסר המימוש -שובר את ליבה מו הפאזל המפורק

יום נעים ושקט

מממני מרים

שורות עצובות מאד,
שורות מלאות בהשתוקקות ובמאוויים לתחושות ורגשות שלא ישובו לעולם.