ובוהק עורה

מעורר תהיות, עצוב מאוד: מכורתנו יפה וזכה מכדי שתתהלך בגללי הרפש ואתה זועק מה עוללו לה האנשים הרעים במעשיהם התככניים. תודה רבה לך אודי היקר, יום טוב. הלוואי שהמדינה תתעשת כמה שיותר מהר.

אמן דני יקירי הטוב והחכם.  אמן סלה!

.

הוֹ.

הלל רגיש-רגיש. וחָרֵד-חָרֵד. 

לקריאתי, להבנָתי: הלל למראה ישראל - גם מחלון במטוס. 

השורה האחרונה בשיר נקראת אצלי כתוצאַת תַּאֲוַּת הגברים /

האנשים הרעים ליפי המולדת. 

(... ואני בירושלים בין מטָּסים אינסופיים ואזעקות קטועוֹת ...)

תודה רבה-גדולה-מאוד על שירךָ, אודי, יקר. <לב> 

רבקה

---

ברשותךָ, אודי: שורה 2, בסוף:

לפי קריאתי והבנתי, צ"ל נָטוּע (בָּהּ יְפִי הכנרת ...)

תודה שוב. <לב>

רבקה

---

השיר מתאר דמות נשית טהורה ויפה, שמייצגת את תום היופי והזכות — אך בעולם מלא רפש ורוע, טהרתה נפגעת על ידי בני אדם רעים.

יופי ותום לב לבדם אינם מגנים מפני עוולות העולם; גם היפה והטהור ביותר עלול להיפגע מחמדנות ורשעות אנושית.

מרגש כתבת אודי היקר

יום שני מבורך וחודש טוב

שמוליק

זוהי הכנרת הניבטת ממילותיך, והארץ היפה שלנו לה אתה כותב בכאב כה רב. מכאיב וצורב.  

אודי ידידי,

כל כך הרבה כאב טמון במילותיך.

כחול עיניה של הכינרת ניבט מרחוק ועורה בוהק,

כמו אשה יפה שגברים עורגים אליה.

ואתה תוהה מה עוללו זדים -

אנשים רעים ,אתה קורא להם, 

למולדת היפה שלנו.