מיכל יוצאת לקראת דוד/ מאת: אהובה קליין (c)

לא זקוק לכבוד העם, מבטא פליאה: עת שמעה מיכל בארמון רשרוש של עצים מעורר דמיון היא יצאה בחיפזון וכולה נסערת מהבזיון . רוח שאול אחזה בה והיא הבחינה ממול בדוד ויש לה תחושה רעה, היא מנסה לנצור פיה כדי לא להגיד מצוקתה והיא מחליטה להתעשת ולפנות אליו מבלי להלבין פנים שמא שכח את גנוני המלכות ודוד משיב לה כי אינו זקוק לכבוד של העם וכי הוא בחיר של הבורא. תודה רבה לך אהובה היקרה, שבת טובה.

תודה לתגובתך היפה והמרוממת,

ברוך תהיה בטוב ובנעימים-  חודש טוב גדוש ברכות ונסים.

בשורות טובות  -לכל עם ישראל- בכלל  ובפרט.

 אמן ואמן

יפה   שאהבת את שאול המלך - גם אני אהבתי אותו עד שהוא עשה טעת נוראה - לא חיסל את אגג מלך עמלק- ולכן ה' החליט  להעביר את מלכותו  לדוד המלך וסופו של המלך  שאול - היה  טראגי.

 ואז אהבתי אליו נהפכה לרחמים  בעבור-  טעותו הנוראה.  מסקנה:

"וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ֠ מִכׇּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָה־אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח"׃

 [דברים  כ"ה, י"ט]

 חודש טוב ומבורך ובשורות טובות. אייר- ראשי תיבות: אני ה' רופאך.

בֵּין מַלְכָּה לְאַחַד הָאָדָם /ש.כֹּהֵן

מִיכַל בַּת שָׁאוּל

נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן

שָׁם בִּמְרוֹמֵי הָאַרְמוֹן. 

הִיא צָפְתָה בְּדָוִד

רוֹקֵד וּמְכַרְכֵּר. 

"אֵיךְ אֶפְשָׁר"?

הוּא מֶלֶךְ עַכְשָׁו

כָּךְ אָמְרָה

וּבָזָה לוֹ בְּלִבָּהּ.

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל

רָקַד וּפִזֵּז לָאֵל

בְּלִי כֶּתֶר

וּבְלִי גִּנּוּנֵי פְּאֵר

אֶל מוּל הָעָם

אִישׁ וְאִשָּׁה. 

מִיכַל בַּלֵּב בָּכְתָה 

"זֶה לֹא כָּבוֹד"

כָּךְ הִיא חָשְׁבָה

מֶלֶךְ לֹא אָמוּר לִרְקֹד

כְּאַחַד הָאָדָם.

דָּוִד לֹא בִּקֵּשׁ

לְהֵרָאוֹת מֻשְׁלָם, 

הוּא רַק בִּקֵּשׁ לְהוֹדוֹת

לְמֶלֶךְ הָעוֹלָם. 

מִיכַל  סֵדֶר כָּבוֹד

וְשֶׁקֶט בִּקְּשָׁה

וְדָוִד רָצָה לָרְקֹד

בְּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה.

לֹא תָּמִיד אַהֲבָה

עַל תְּהוֹם גּוֹבֶרֶת

כְּשֶׁהַלֵּב מְדַבֵּר

בְּשָׂפָה אַחֶרֶת,

כִּי אַהֲבַת ה' 

מַסֵּכוֹת מְסִירָה

וּפוֹרֶמֶת כֻּתְנוֹת

שֶׁל גַּאֲוָה. 

מִי שֶׁרוֹקֵד לָה'

בְּלֵב פָּתוּחַ 

מוֹצֵא בּוֹ בַּיִת,

וּכְשֶׁבְּלִבּוֹ אֱמוּנָה

הוּא מוֹצֵא

אֶת התְּשׁוּבָה.

ציור נהדר ציירת אהובה יקרה על מיכל היוצאת לקראת דוד, ושיר  מרגש המעצים את התמונה. השיר מתאר את תחושותיה של מיכל בת שאול, המגיבה בזעם על דוד המלך הרוקד בפומבי לפני ה'. היא רואה בכך ביזוי של כבוד המלוכה. דוד עונה לה כי הצניעות והכנות חשובים יותר מכבוד חברתי, ומביע את נאמנותו לאלוהים בלבד. המסר של השיר הוא על חשיבות האותנטיות והאמונה הפנימית, גם כאשר הם סותרים את הציפיות החברתיות.

אני קראתי את הפרק והקשבתי לדברי פרשנים ושיר בהשראה כתבת והוא מוקדש לך אהובה יקרה.

שבת מבורכת ושקטה ושנשמע בשורות טובות

שמוליק

תודה, מקרב לב- לתגובה כה נהדרת ואף מרוממת.

 השיר ששוררת- מתאר באופן נפלא את המאבק הפנימי של מיכל בת שאול - כלפי התנהגותו של דוד המלך אשר איכזב אותה קשות .

 ניכר  באופן ברור שקראת את הפרק ואף השקעת לימוד רציני- כגודל ההשקעה- גודל ההצלחה.

 גם התמונה המרהיבה שצרפת לכתיבה- ממש משלימה באופן נהדר את שירתך המלמדת והמאירה למרחקים ואפשר שאף מקרבת   את הרחוקים.

דרך אגב,

 בעניין שמיכל בת שאול יצאה לקראתו ולא חיכתה לו בארמון. 

שמעתי  הסבר מעניין מפי הרב ד"ר מאיר גרוזמן- שהעלה את ההשערה- כי היא  נמנעה מלהלבין את פניו ברבים - הרי היו לו עוד נשים בתוך הארמון ולכן יצאה לקראתו והוכיחה אותו ביחידות..

יישר כוח על השיר המחכים ועל התמונה המשלימה את הכתוב ומהווה יחדיו עוצמה  כה משמעותית.

 חודש טוב ומבורך- לך ןלכל יקירך.

[אייר- ראשי תיבות=  "אני ה' רופאך"

בברכה

ובשורות טובות.

 אהובה

תודה רבה רבה אוהבה יקרה על תגובתך המרשימה והמלמדת לשיר התגובה שלי.

שיר התגובה  עוסק בעימות שבין חוץ לפנים, בין גאווה לצניעות, בין תדמית למקוריות, באמצעות סיפור התנ"ך של מיכל בת שאול ודוד המלך. מיכל מבקרת את דוד כשהוא רוקד בהתלהבות ובפשטות לפני ארון הברית – כי בעיניה אין זה ראוי למלך. לעומתה, דוד בוחר לבטא את אמונתו בקדושה ובשחרור, בלי לשמור על הופעה חיצונית של שלטון וכבוד.

האמונה האמיתית דורשת פשטות, פתיחות לב ויכולת לשמוט מסכות של גאווה. לא כל אחד שמכבד את אלוהים צריך להיראות מושלם או מרוסן; לפעמים דווקא הכנות, הרגש והאותנטיות הן הדרך האמיתית להתחברות עם הנשגב – גם אם החברה מבקרת.

יום שלישי פעמיים כי טוב

שמוליק

יפה הבנת את המסר  המקראי  מפרק זה.

 יישר כוח!

 ברוך תהיה.

חודש טוב ובשורות טובות.

 בברכה

 אהובה.

השיח ביניהם לא נשמע לאוזני האחרים. היה למיכל מה לומר והיא אמרה לאוזנו בלבד, וזה לא מובן מאליו. וגם דויד המלך אמר את שלו בהחלטיות גמורה. 

יפה ובחכמה שמת לב לפרט חשוב זה.

 מיכל בת שאול - נזהרה לא להלבין את פני  דוד בעלה- לעיני יתר נשותיו בארמון- לכן הזדרזה לצאת החוצה לקראתו ולהוכיחו   ביחידות.

כמו שכתוב בתורה הקדושה שלנו:

"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא".

[ויקרא י"ט, י"ז]

 מברכת אותך ואת כל יקירייך: בחודש טוב- חודש של בשורות טובות והלוואי שנזכה לאחדות העם והסרת המחלוקת.

תודה למילותייך הנהדרות והברכות.

מאחלת לך ולכל יקירייך חודש טוב ומבורך.

אמן ואמן.

הלוואי בימים אלה

ולימים אלה

היה לנו מרקד לפני הקודש

תודה לתגובתך המעניינת ,אנא הסר דאגה  מליבך,בע"ה,  עוד יבואו עלינו ימים טובים במהרה-  כדברי הנביאים:

"לֹא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכׇל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים"׃

[ישעיהו י"א, ח']

 חודש טוב ומבורך ובשורות טובות.

אהובה ויקרה

*************

דוד מכתיר את ירושלים

כעיר הבירה.

כל בית ישראל

שמחים וצוהלים

במיטב כלי נגינה,

תופים, כינורות,

מנענעים ...

אישה אחת אינה שותפה לשמחה,

מיכל בת שאול,

הרואה את דוד מפזז ומכרכר,

בזה למראה עיניה

אך עדיין מאופקת,

עד שהגיע לביתה,

הטיחה בפניו את מחשבותיה אודותיו.

דוד לא נשאר חייב למיכל

ומשיב לה על כי השם בחר בו

על פני אביה להיות

נגיד על עם ישראל !!!

בעקבות הסיפור שהתרחש

למיכל לא היה ילד

עד סוף מותה.

פרשה מרתקת

והציור פרי כשרונך

מעטר את המילים :

מברכת לחודש טוב

לבשורות טובות,

לניסים, נפלאות

וישועות

אמן !!!

ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו !!!

באהבה ללא אומדן

שלך עליזה.

תודה רבה על תגובתך המרגשת במיוחד מעומק ליבי.

וכמה משמח שאת בקיאה בחומר המקראי-

 זה פשוט מרומם את רוחי.

 את מתארת את הפרטים באירוע מקראי זה

 בבקיאות נהדרת ומחכימה.

 יישר כוח גדול. ברוכה תהיי עם כך יקירייך בטוב ובנעימים

 ברכות וישועות  לכם- כטל השמים.

 חודש טוב ומבורך

 ובשורות טובות

 בברכה

 ובאהבה רבה,

 רבה

 אהובה

להרגיש את זו השליחות 

ללא כבוד או גאווה 

לחוש את בורא העולם עוטף 

ומנווט את דרכו של דוד להתרגש מהכתוב 

שבוע נפלא

תודה למסר המחכים שאת מדגישה. הנה הוכחה כי התנ"ך- הוא משהו אלוקי- הכולל : עבר, הווה ועתיד.

 אני מאמינה כי רק התנ"ך- הספר של העם היהודי-

 יכול לאחד את כל עם ישראל

 זה הדבק הנצחי שלנו.

 ובע"ה בסוף כול יהודי ,בר דעת, יתחבר לספר הספרים ונזכה כולנו לישועות ונסים כדברי הנביא ישעיהו:

לֹא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים": (ישעיהו פרק יא פסוק ט)

ח ודש טוב ומבורך לך-  אשת חיל יקרה

 ויהי רצון שימלא ה' את כל משאלות ליבך  לטובה.

אמן ואמן.

אהובה אהובה

מיכל הת שאול רואה את דויד המלך רוקד ומפזז

ולא יכלה לשאת את התנהגותו הנלוזה כמלך שנבחר

להנהיג את העם.היא חשה בליבה וחשבה כי אין זה

כבודו של מלך לרקד ולפזז כשאר בני האדם.

אך כוונתו של דויה  היתה להודות להשם ולהראות

את אהבתו אליו.

תודה רבה אהובה אהובה על כתיבתך הקסומה של הפרשה

בצרוף הציור המקסים שצרפת לשיר.

מאחלים לך כל משפחת מעטו שבוע טוב וחודש טוב

ושולחים לך את אהבתנו הרבה

ממני מרים המוקירה אותך מאוד וכמובן

שני המתוקים הקטנים כפיר וחנה.

תודה, מקרב לב, לתגובתך המרגשת והמרוממת כאחד.

דברייך נאמרים תמיד מתוך חכמה והבנת הטקסט המקראי

- כיאה לכל יהודי ויהודייה- 

 המבינים- כי התורה - היא תורת חיים- והמלמדת אותנו: כיצד יש להתנהג בכל מצב.

והנה היום אנחנו בר"ח אייר.

ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל הקדושים.

"אייר"- ראשי תיבות: "אני ה' רופאך"

 ובפרשת  "שמיני" קראנו על מות שני בניו של אהרון שהקריבו  את חייהם- כי לא נהגו לפי ציווי ה'.

חטאם של בני אהרון: נָדָב וַאֲבִיהוּא

חז"ל טוענים: כי בני אהרון חטאו בזלזול במקדש בקרבן ובעבודה:

א] נכנסו מחוסרי בגדים למקדש בעודם שתויי יין.

ב] הכניסו אש זרה שנטלו מבית הכיריים ולא ממזבח החיצון.

ג] הקריבו קורבן שלא נצטווו עליו.

ד] לא נשאו אישה מחמת גאווה  כי לדעתם: אין עוד יחסנים כמוהם להתחתן איתם.

ה] לא הולידו בנים.

ו] הורו הלכה בפני רבם.

על כך אמרו חז"ל: "וכבר היו משה ואהרון מהלכין בדרך ,ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן, וכל ישראל אחריהן, אמר לו נדב לאביהוא: אימתי ימותו שני זקנים הללו, ואני ואתה ננהיג את הדור? אמר להן הקב"ה: הנראה מי קובר את מי "?

 מברכת אותך ואת יקירייך בחודש טוב ומבורך והרבה נחת  .

שולחת   חיבוקים  אוהבים לכפיר וחנה היקרים והמתוקים.

בשורות טובות.

 באהבה רבה

 רבה