הַמַּדָּעִים הַתֵּאוּרִיִּים ...

מעורר תהיות, זועק: הבינה המלאכותית מסוגלת לבצע את מחקריהם, פעולותיהם ומה לא , זה רק עניין זמני שהיא לא גמעה טל הבוקר, בינתיים היא מסתפקת בתיאור לא פחות טוב ממשורר או צייר. אולי אפילו טוב מהם וזה מתסכל. תודה רבה לך  רבקה היקרה, ערב טוב ומיטיב.

השימוש הזה בבינה המלאכותית גם לשם היצירה הוא פספוס בעיני. גם אם הבינה עושה זאת טוב יותר, חסר האלמנט של הסיפוק מהיצירה העצמית. 

כן, נראה לאן פונה העתיד. מי יודע. 

ההתפתחות הטכנולוגית מביאה עמה יכולות מופלאות, אך גם מערערת את המקום הייחודי של האדם כיוצר, כחווה, כמרגיש. יש כאן הרהור פילוסופי על מהות היצירה – האם היא רק תיאור מדויק, או שיש בה משהו שאי אפשר ללמד – כמו לחוות טל של בוקר.

תודה רבקה יקרה על השיר הנוגע בתחושת תסכול מהגבול המטושטש שבין יכולת אנושית ליכולות טכנולוגיות.

לילה טוב

שמוליק

המדעים מתרחבים

והמוח האנושי ממציא

דברים שהדבר המלאכותי

יחליף את האדם החי 

מצד אחד מקור ברכה

של הפיתוח מצד שני

מייתר את בני האדם

במקומות עבודתם

ומצמצם את עמלם ויגיעם

מדע ותאוריה מתערבבים

ואנחנו האנשים נעלמים בתוך אי הבנה שכזו 

אני מתבלבלת כשפותחת את הבינה ...

כי אני אינטואטיבית לגמרי בלי מחקר מיותר מקווה למצוא איזו פירצה שתלטף את העומק שבי 

יופ אהוב יקרה 

רבקתי היקרה, כשהבינה המלאכותית תקום בשבילי בלילה לשרותים,

אני אקבל אותה בזרועות פתוחות.

אספר לך סיפור:

לפני זמן מה כשפגשתי את נכדי יהלי, בן ה14, הוא ביקש ממני שאצייר לו במסך הטלפון - ציפור.

ציירתי לו ציפור יפה ומתוקה. הוא לקח את המכשיר לידו, ביד השנייה לחץ על מקש אחד או שניים,

והראה לי את התוצאה. ציפור יפה צבעונית ועוד אחת בצבעים שונים ומקור קצת אחר...

בקיצור במקום הציור שלי, ציירה ויצרה הבינה המלאכותית ציפורים אחרות, אולי יפות יותר, אבל הן לא היו שלי.

אז - זה די מתסכל.

ואם הבינה כותבת שירי משוררים, האם יעלמו משוררים מן הארץ? 

רבקה היקרה, הבינה המלאכותית משטלתת על העולם ובכל שלוחותיו,המדע והאומנות, ולאט לאט מדירה את האדם.  מתלהבים מהפלא החדש  אך בקרוב נבין את ההשלכות. נושא מעניין וחשוב הבאת.תודה לך. יום נעים ושלו.

אני חושב שעדיין תמיד אדם יהיה לו יכולת מה שלמלאכותי אין. כמו רצון. שאגב הוא יסוד האדם לדעתי מעל המחשבה. אצלי אין כזה דבר תת מודע זה בלוף. יש רצון שלפעמים הוא דק עד אין נבדק. וזה לעולם לא יהיה לבוט. זה יביא לברור יותר גבוה מה ומי אנחנו כבני אדם הא לך הבינה האנושית. מקווה שהתגעגעת אלי. סליחה שלא הגבתי מלא זמן זה לא אישי זה תקופתי.

.

בוקר טוב, זיו, יקר. 

לאט, לאט, אמר השועל לנסיך הקטן. לאט, לאט. 

כתלמידתו של פרופ' ישעיהו לייבוביץ, ולשיטתו:

יש צורך, ויש רצון.

צורך = לאכול ולהפריש (סליחה!). 

רצון = להאמין באלוהי ישראל, במקרה שלך/של היהודים. 

זֶה הבסיס.

אלא מה - לאדם היה-יש גם צורך וגם רצון לחשוֹב. כי בלי

לחשוב, לא יכול לחַשֵּׁב אֶת צעדיו ולשרוד. 

לשם כך יָצַר אַת הלשון-השפה המדוברת, ועם הזמן, אֶת השפה

הכתובה. 

העולם הפנימי של האדם לא תמיד מופיע כְּמחשבה. לפעמים, 

מופיע כדמויים לא-מזוהים. כדי להבין אותו, הוא זקוק למילים 

= ללשון, לשפה. 

אַתָּה מדַבר על שאַתָּה חי בַּחֲרָדָה. החרדה היא חלק מהעולם

הפנימי שלךָ. זֶה התת-מודע. ואִם אַתָּה כֵּן יודע קצת על 

החרדה שלךָ, זֶה הסמוך-למודע. 

אלה מושגים פרוידיאנים (זיגמונד פרויד). קל למדיי להסביר

אֶת הנושא במושגים האלה. 

באופן אישי, אַתָּה פונה לאמונה באלוהי ישראל / באל היהודי

כדי להתמודד עִם חרדתךָ, ובכלל, עִם חייךָ. כך אַתָּה מוצא 

משמעויות, ועוד. 

הבחירה שלךָ בַּדָּת התחילה בָּרָצוֹן למלא צורך מסוים שלך, 

לאו דווקא פיזי, ובכל זאת: "לאכול ולהפריש" רוחנית (כאן:

"לאכול" = מזון רוחני; "להפריש" = להבין). 

עד כאן, זיו, יקר. 

הבינה המלכותית: לא ממש מטרידה אותך, נכון? 

אגב: 

סלחתי. לא כל יום רוצים לקרוא אֶת X או אֶת Y ... 

אני עצמי לא קראתי אצלךָ. ואני מקווה שזה לא פגע בךָ.

אקרא כשארגיש שנוח לי לקרוא אֶת דבריךָ/שיריךָ. אַל לךָ

להיפגע מכךְ: יש לךָ נטייה להיכנס לוויכוחים, וכפי שכבר

אמרתי לךָ, אני לא אוהבת אותם. 

תודה רבה על תגובתךָ, ורק טוב! <לב>

רבקה

---

הויכוח הוא רק את עם עצמך. 

זה בסדר אין צורך. אני אמנע מלכתוב בכלל.

חיכיתי שמשהו יתנשא עלי. 

אגב לטעון דברים אישיים כלפי השני לא משנה באיזה ויכוח זו רמה מאוד נמוכה.

ועכשיו לי מותר כי את התחלת. 

וכן זה משנה מי התחיל.

הנסיון שלך להכניס אותי למין בועה בבונית כזאת

של אתה חרד ונתלה באלוהים נו מה תעשה

זה ממש מבייש ולא מתאים לאדם משכיל לדבר ככה.

.

זיו, סליחה! אתה צודק בהחלט. קראתי אֶת דבריי עכשיו, 

ו-

היה טוב בהרבה, ולֹא פוגע בךָ, אילו כתבתי הכול בגוף 

שלישי, בלי הפירוט בהמשך. 

הרי אִם משהו לא-ברור, אפשר לשאול. 

סליחה, באמת-באמת. 

רק טוב לךָ. 

רבקה

---

רוב ההשכלה שאת למדת רוממה אותך מעם לדעתך

ואני כל השכלתי היא לפשטות והשפלות

לעולם לא אחשוב שצריך להרגיש מרומם כי אני חכם

הלא יש טיפשים מוצלחים ממני. אנשים יותר טובים ממני.

וכשאני עושה את זה אני מתחרט על זה אחר כך.

שתדעי שאת שקופה אפילו שאת חושבת שלא. טוב למי שרואה שקוף לפחות מתחת לעם. בין החולים.

.

זיו, ברשותךָ: 

כל אחד חווה אֶת חייו, אֶת רגשותיו, אֶת ידיעותיו,

באופן ייחודי לוֹ. כך אני מבינה. 

תודה רבה וכֵנָה על ששיתפתָּ אותי ברגשותיךָ 

ובידיעותיךָ-מחשבותיךָ. 

לילה טוב, איש יקר. 

רבקה

---