אישה יפת שיבה

            אִישָּׁה יְפַת שֵיבָה

אִישָּׁה זְקֵנָה יְפֵת הַנֶּפֶשׁ, כְּלִילַת הַנְּעוּרִים,

תִּאֲבִי עוֹד לַעֲרוֹם דַּפִּים שֶל סִיפּוּרִים.

סִיפּוּר עַתִּיק, עַל רָהִיטִים גִּידוּעֵי רַגְלַיִם,

שֶׁעָבָר זְמַנָּם, בְּדוֹר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִים.

אֲרַשְׂתָּן שֶׁל הַנָּשִׁים, בְּפָנִים מְדוּבְלָלוֹת,

וּמִן הַסְּתָם הָיוּ כֹּל-כַּךְ יָפוֹת.

חוֹבְרוֹת יַחְדָּיו לְעֵת-מְצוֹא בְּצֵל הַנְּשִׁיָּיה,

וְנִזְכָּרוֹת, עָבָר רָחוֹק בְּדוּמִיָּה.

נָשִׁים בְּחֶדְוָתָן יָפוֹת יוֹתֵר, יָפוֹת בְּנֶפֶשׁ חֵן,

בָּעֵת הַהִיא מַשֵּׁהוּ הִתְחוֹלֵל בָּכֶן. 

כִּי יוֹפִי נֶפֶשׁ לֹא נִכְחָד, נִשְׁאַר בָּהֵן חָרוּט,

בִּכְמִיהָה נִסְחֶפֶת לְעִידָּן הַנַּעֲרוּת.

אַךְ בְּהַבָּעָה שֶׁל עֶצֶב, אֵין מַרְאָה שֶׁמַחֲמִיאָה,                            

ּוּמִי בִּכְלָל רוֹצָה לִרְאוֹת בְּבוּאָתָהּ.

הֵן נִזְכָּרוֹת, שׁוֹלְחוֹת קְרִיצָה אַחַת לִרְעוּתָהּ,

עַל הַגְּבָרִים הַצְעִירִים יָפְיֵ הַתּוֹאַר.

וּמִתְחָרוֹת הֵן זוֹֹ בָּזוֹ, מִי יָשִׁיב לָהֵן מַבָּט,

בְּסֵבֶר רוֹךְ נְאוֹת, שׁוֹפֵעַ אַשְׁלָיוֹת.

רוּחַ נַּעֲרוּת דְּאָז נוֹשֵׁב, בְּגִיל רִפְיוֹן בִּינָה,   

וְנוֹתְרָה פִּינָּה קְטַנָּה לִצְעִירֵי שֵׂיבָה.    

                                                           ניצן רוזן  24/03/2020