האיקו: שָׁמַיִם ... / אַהֲבַת אֵשֶׁת הַשָּׁכֵן /

ההיפוך הזה בשורה האחרונה הכאיב כל כך.

ובוקר טוב לשכן ולשכנה וגם לך רבקה אהובה.  

הַשָּׁמַיִם בּוֹכִים

וְהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת

עַל גּוּפוֹת

שֶׁל נִרְצָחִים וְנִרְצָחוֹת

וְשֶׁל חַיָּלִים מֵתִים.

כָּל יוֹם עוֹמֶדֶת בַּחַלּוֹן

וּכְשֶׁאֶת הַשָּׁכֵן רוֹאָה

הִיא יוֹצֵאת לְבַלְקוֹן

וְשׁוֹלַחַת לוֹ בְּרָכָה

עֲטוּפָה בְּאַהֲבָה.

תודה רבקה יקרה על שני שירים עם  תובנות לגבי המצב במדינה ועל יחסים בין שכן לשכנה.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק

לאחר צאתו - נעלמת לו עד זריחתה בחלון מטבחה

ב-12 יוצאת לבלקון - מחייכת - ואל השכן פונה בשאלה - מקסים ונפלא

עם חומר למחשבה

היא עוסקת בכל מיני פעילויות עד שהיא מגיעה לשכן ושואלת אותו מתי קמת היום ? יש לה סיבה טובה שהיא שואלת אותו. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה וחמה. אנחנו אכן נמצאים בחורף הדמים והחטופים למרבה הצער.

וכי למה אכביר מילים? נפלא!

כשהכל כרגיל מתעוררת

ושואלת מתי קמת היום

והמטבח והאוכל והקפה 

אך בחוץ חורף קר והרבה דמים 

אנשים נהרגים

כואב הכתוב

היום כשצעדתי, גשם ירד

צלול וזך

וחשבתי על החורף של דמים

שכתבת...

ואחרי ההיקו המטלטל, ברשותך,

את אשת השכן אני משאירה בבלקון.

ורק לחיבוק שלי אני נותנת לעוף ולבוא אליך

רבקתי היקרה. 

.

תודה רבה-רבה-רבה על חיבוקךְ, נוריתי יקירתי.

(מה? מפריע לךְ השכן המציצן הזה? כי היא עצמה אין 

לה מושג ... )

אוהבת אותך המון, שולחת לך חיבוק משלי, 

רבקה שלךְ

---