עֵץ הַסֶקוֹיָה (שיר שלישי לעץ)

מרגש ומקסים - את רגישה תמיד כלפי הסביבה ואת משאירה את האגו מאחוריך. עץ הסקויה מאריך חיים ואת תוהה כמה זמן תחיי. תודה רבה לך אביה היקרה, יום שקט. מה שבטוח זה שכל עוד את פה תהי רגישה כלפי אחרים.

.

אוחחח ... אביה. אביה האהובה, האחת, יחידה במינךְ, אַתְּ. 

אני מקישה מהתנהגותךְ כאן, באתר, להתנהגותךְ בכלל, 

"שם בחוץ" (ז"א: בחיים עצמם), ואני בטוחה-בטוחה שאכן, 

נתינתךְ והקשבתךְ לזולת היא נטולת אֶגוֹ לחלוטין. 

אַתְּ קטנה לעומת עץ הסקויה, אבל מעשייךְ נותנים לךְ 

ממדים אחרים. 

ואַתְּ? כמה שנים לךְ? המם. 3000 שנה זה ה-מ-ו-ן, נכון?

העיקר: ששנוֹת חייךְ יהיו טובות לךְ, עד 128, בבריאוּת, באושר 

ובשמחה.

(בינינו: אַתְּ יודעת כמוני שאין לי מה "להרוויח" ממךְ, כךְ 

שאינני מחמיאה לךְ, רק כותבת לךְ איךְ אַתְּ מתקבלת אצלי.)

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על שירךְ זֶה ועל שירתךְ בכלל, אביה, 

יקרה לי מאוד, משוררת אהובה. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

וכן לא חשוב כמה שנים  העיקר שתהיינה טובות ובריאות 

"אי אפשר שלא להעריץ אותם, את דרכם לחיות ולתת לזולתם לחיוֹת. הם [העצים] מגינים על הבית ועליי בלי להתעייף. האופן שבו הם משתדלים להגיע לענן. מחזיקים את קן הציפור, מחבקים בכל זרועותיהם את השמיים."(סירקה טוּרקה)

לֹא פֶּלֶא 

שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת

אֶת הָעֵצִים

אֶת הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים

אֶת הַנְּמוּכִים וְהַגְּבוֹהִים

וְאֶת אֵלֶּה 

שֶׁמַּאֲרִיכִים חַיִּים

וְאֵלֶּה שֶׁצֵּל

הַרְבֵּה נוֹתְנִים

אַתְּ הֲרֵי יוֹדַעַת

כַּמָּה הֵם דּוֹמִים

לְכָל אֵלֶּה

שֶׁאוֹתְךָ אוֹהֲבִים.

עוד שיר מקסים כתבת אביה יקרה , את כל כך אוהבת את הטבע, את הים ,את העצים והפרחים והם לך כל יום אהבה מחזירים.

"לֹא מִתְיַעֶצֶת
עִם הָאֵגוֹ שֶׁלִּי
הוּא תָּמִיד 
יִשָּׁאֵר מֵאָחוֹר "..

ככה זה גם עם העצים.

יום טוב ורגוע

שמוליק

אוהבת את העטיפה המעשירה את יומי דרכך

רגישות נפלאה 

אהבתי את המשפט החכם הזה. לצד ההתבוננות שלך בטבע, בארעיות של האדם בעולם הזה, לעומת אורך החיים של העץ המופלא הזה. נהדר שירך! 

אביה יקרה

************

האדם והעץ קשר מיוחד יש בם.

את לא שמה את האגו לפנייך 

מתנהלת בצורה נכונה

עם עצמך ועם הטבע סביבך

ונהנית ממצנות ריבון.

זה לא ברור מאליו .

יפה צרבת יקרה.

המשך יום חורפי חמים

ממני עליזה.