הארה

את מתבוננת ברחובות השוממים בכפר הקסום שלך, מהרהרת על טבע האדם והרוע האכזרי שנגלה לעינינו. אך בתוך סבך המחשבות הכואבות הללו, הבליחה הארה: לכל אדם המועד שלו ודי! אינך רוצה לפחוד עוד. לא עוד!

אֵין צֹרֶךְ לְפַחֵד יוֹתֵר

מָה שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת יִקְרֶה

כְּשֶׁמַּבִּיטִים סָבִיב

רוֹאִים עוֹלָם אַכְזָר

עַכְשָׁו מַתְחִיל הַחֹרֶף

וְאַתְּ מְחַפֶּשֶׂת אֶת הָאָבִיב.

תודה אלה לי קרידה על שיר המשקף את התחושות הקשות בעקבות המלחמה המיותרת הזאת.

יום טוב ושקט

שמוליק

בלתי נתפס, זועק - את מתבוננת בנעשה, לא מבינה איך העולם אכזר ויש לך הארה שאם טיל ישיג אותך, כנראה שהזמן שלך הגיע. תודה רבה לך אלה היקרה, יום שקט.

.

הארה שהיא השלמה עִם בלתי נמנע בכל מצב. 

אהבתי אֶת השלווה של דברייךְ, אלה לי יקרה מאוד, אף על פי 

שהיא נובעת מהמצב העוכר-שלווה. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ ורק טוב! 

אוהבת אותךְ מאוד, שלךְ, <לב>

רבקה

---

ואני אותך הרבה 

אוהבת