בשורה שבורה

אתה עייף, מבקש ללכת בעקבות האור, יש בדרך שלך מהמורות, תהיות מציפים אותך. תודה רבה לך יצחק היקר, שבוע טוב.

לחבק כאב

להרוג בשורה

פרפרים ממריאים

נשרפים בזריחה

וכל הפרחים בנובמבר

היו צריכים להיות רחוצים
וכל כך הרבה פרחים "רצוחים"
נוגע ויפה

תהיות כואבות, שאלות ללא מענה, קושיות הנובעות מתוך המציאות הקשה. ומעל לכל, השבר שבלב הממאן להתנחם. 

הפרפרים נישרפים לקראתך

כמה עצוב השיר וכמה עצוב המצב

שבוע טוב ורגוע איש יקר

ממני מרים

הַפְּרָחִים רְטֻבִּים מִדְּמָעוֹת

בְּאֶמְצַע נוֹבֶמְבֶּר

וְהַדְּמָעוֹת רַק הוֹלְכוֹת וּמִתְגַּבְּרוֹת

זֶה לֹא יֵאָמֵן וְלֹא נִתְפַּס

מָה שֶׁקָּרָה כָּאן

בְּאֶמְצַע אוֹקְטוֹבֶּר.

שיר נוגה ועצוב כתבת יצחק היקר , שנדע ימים טובים מאלה.

שבוע טוב ורגוע

שמוליק

חודש נובמבר,

הפרחים שלך רטובים מדמעות

ולא מהגשם,

מצפה לאור

כה הרבה עברת  ...

הרבה שאלות

מעט תשובות  ...

כואב ברמות זה השיר הצרוב

נגעת בכל נים ונים יצחק ידידי

לימים טובים ושקטים 

ממני עליזה.

.

אַתָּה מנסה ללכת על חבל מתוח בין קצווֹת גבוהים - 

יצחק, הליריוּת שלךָ. 

בזכותהּ אני יכולה להפנים אֶת שירךָ. לנשום אותו. 

ולהזדהוֹת איתו. לחיוֹת אוֹתוֹ בעצמי. 

שיר נוקב וכואב על המציאוּת, על הבשורה שנשברה בדרך. 

ועליךָ, יצחק, איש ומשורר יקר לי מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ. תודה כֵּנָה, אמיתית. 

<לב>

רבקה

---