נֶפֶשׁ בּוֹדְדָה צְמֵאָה לְאַהֲבָה

מִי זֶה עוֹלֶה מִן הַגַּלִּים?

מִי הָאִישׁ שֶׁנַּפְשׁוֹ בּוֹדְדָה,

וְשֶׁצְּמֵאָה הָיְתָה לְאַהֲבָה?

בַּשָּׁמַיִם  דּוֹמַעַת לָהּ חַמָּה

כִּי בְּלִבָּהּ אֵין נֶחָמָה

לָאִשָּׁה שֶׁפּוֹסַעַת עַל הַחוֹף

וּמַבִּיטָה אֶל הַגַּלִּים,

וְשָׁם רוֹאָה אֶת הַדְּמוּת

שֶׁלְּפֶתַע נֶעֶלְמָה,

וְאִתָּהּ גַּם הַחֲלוֹם וְהַתִּקְוָה,

וְלָדַעַת שֶׁבִּשְׁבִילָהּ

הָיוּ אֵלֶּה פִּרְפּוּרִים 

שֶׁל אַהֲבָה.

שיר מקסים ומיוחד כתבת אביה יקרה בעודך פוסעת שם על החוף, וכשאת מביטה אל השמש הדומעת ועל פני גלים דמות נעלמה בתוך תוכך נוצר לו שיר נפלא.

לך שיר קצר כתבתי במקום תגובה.

חתימה טובה

שמוליק

מערבולת של נפש בודדה

שמש בוכה 

דגים שותקים

ראיתיך מתהלכת כך על החוף 

נאספת לתוך עצמך בתוכחה 

מחבקת יקרה 

מבטא הזדהות - את מזדהה עם השמש והאדם שאת פוגשת על חוף הים. תודה רבה לך אביה היקרה, יום קסום.

כה עצוב המחזה הזה שנגלה לנגד עיניך. מצמרר וכואב. נפש אבודה שויתרה על המאבק בחיים. 

נורא מרגש .

הושטת יד לעזור רצית

בטוח שהרגיש

.

הוֹ. 

תמונה נוגה במיוחד. 

השמש בוכה אֶת גסיסתוֹ. 

אביה אהובה, יקרה, 

אלה ימֵי הקיץ האחרונים. קוברים אֶת תָּמוּז, אֵל השמש 

הקייצית. 

שירךְ מביע אֶת העצב. 

תודה רבהרבה-רבה לךְ, וחתימה טובה.

שלךְ, 

<לב>

רבקה

---

אביה יקרה

************

האיש נבלע בעומק מצולות

ויד אלוהים לא יכלה כבר להושיע,

גם ידך חדלה.

לאורכו של השיר

חשתי את העצב

תמונה מורכבת

בשירתך יקרה.

השיר הבא יהיה על תכלת ים, 

חוף בזהב  ושיקשוק צדפים.

המשך יום נפלא יקרה

ממני עליזה.

שיר נוגה וכואב אביה יקרה

האיש שחיפש אהבה וטבע במצולות

גם ידך לא עזרה לו כי הוא כבר היה בשלבי גסיסה.

עצוב.

המשך יום נעים אביה אהובה

חתימה טובה ורק טוב

ממני מרים

על מה בוכה השמש?

האם על מה שגלתה כשהציצה אל תוך לבך?

שם  על חוף הים בתוך השקט

נתת לרגשותיך לצאת 

נתת לשמש ולדגים לראות אותם

כי את יודעת  - הדגים שותקים.

נפש בודדה ראית שם על החוף,

נפש צמאה לאהבה

ואת יודעת כי דמותו נאספה אל הגלים

ויד אלוהים לא תושיע...

העצב עטף אותך

העצב עטף אותי כשקראתי את שירך,

אביה יקרה.

כה רגיש ונוגע משוררתי היפה והאדמונית. 

הן לעולם לא תצעדי לבדך

ובחור יפה אלא מה.