כבר לא הילדים מפעם

אֶת כָּל מָה שֶׁחָלַמְנוּ

אֶת כָּל מָה שֶׁבָּנִינוּ

עַל כָּל מָה שֶׁנִּלְחַמְנוּ

אֶת רִגְעֵי הַשִּׂמְחָה וְהֶעָצֵב

שֶׁכָּאן חָוִינוּ

הֵם בָּאִים עַכְשָׁו לִמְחֹק

וְהַכֹּל לִכְאוֹרָה בְּשֵׁם הַחֹק.

תודה אודי על השיר הקצרצר והעוצמתי המחדד את הכאב שאנחנו חווים כעת ואנחנו כבר לא ילדים.

יום רביעי מבורך

שמוליק

עם שירך

הרוע קם והתעורר לו, כמו ציפורים שחורות רעות. ונגוז החלום שנכח בעבר. 

.

הוֹ.

הדגמה/אילוסטרציה מטרידה אבל נכונה, לדאבון הלב. 

מ ע ו ל ה  .  מ ע ו ל ה . 

תודה רבה-רבה-רבה, אודי יקר. 

<לב>

רבקה

---

זועק - השתנו הזמנים ואנחנו לא הילדים כמו הינו פעם ואין אף לא חלום קטנטן נפעם, אתה מצר על כך. תודה רבה לך אודי היקר, המשך יום קסם. שנדע באמת רק ימים טובים מאלה ולא נזדקק לחלום קטנטן נפעם. תהיה לנו הוויה נפעמת.

שלא תפסיק לחלום

גרש הציפורים