ואמא תיכף תקרא לשנינו למרים.כי היום הייתי בפתח תקוה...

העיר השרתה עליך מןזה

גם העיר וגם המחמאה שנתנה לי אתמול....

וַדַּאי שֶׁהִיא זוֹכֶרֶת

אֵיךְ עֲמַדְתֶּם בַּתּוֹר לְאֹכֶל

כְּשֶׁהֱיִיתֶם יְלָדִים

רַכִּים וּתְמִימִים

אַתָּה וּמִרְיָם

וְאַתָּה רוֹמַנְטִיקָן

רוֹצֶה עַכְשָׁו

לִכְתֹּב לָהּ שִׁיר

שיר זיכרונות מקסים כתבת אודי היקר. כשהיית היום בפתח תקוה ישבת  וכתבת לְמִרְיָם שיר.

סופ"ש נעים

שמוליק

איזו תגובה ואיזו תמונה...ברור שאז היינו לבושים קצת אחרת:(

הרומנטיקן שבך התעורר בגיל כה צעיר. אתה שומע את קולה של אמא אך גם את קול האהבה של נדם מאז ועד היום. 

לקחת אותי שנים אחור 

מרגש

ואין ראוייה כמרים האהובה שלנו

עשית לי הרבה  נחת אח יקר.

ואמא רווה נחת בעולם שכולו טוב.

אין בנימצא אח ניפלא כזה שמפרגן

לאחותו האהובה ובנוסף אף כותב לה שיר קסום.

תודה רבה אודי יקר על המחווה,

ריגשת.

בהמון אהבה ממני

סיס

מרגש - אתה מעלה זכרונות על הילדה הקטנה, לא שכחת אותה, ואתה היית רוצה לכתוב לה שיר ואתה כותב לה את השיר הזה. תודה רבה לך אודי היקר, יום קסום.

גן של שושנים

לאהבה טהורה

כבר כשהיית קטן היית רומנטיקן.

הזיכרון הזה של הילדה הקטנה

יחד בתור לאוכל והיא יפה כל כך

ואתה עם מחברת כובת לה שיר

גם היום כשכבר אתה גדול בשנים

הרומטיקה לא פסה

ואתה עדיין מוכן ללכת בעקבות האהבה

ועדין אתה שומע את קולה של אמא קורא לכם

מרים עדיין  כאן...