חברי שאינם

לרכוב על האופניים ולנסוע כמה שיותר, לנקות את הראש ממחשבות על כל אלה החסרים בחייך. 

אודי היקר

את התגובה שלי הכנסתי לבינה המלאכותית ובקשתי שתהפוך לתמונה אז הנה התוצאה:

זה לא אדם אמיתי , זה ציור של אדם רוכב על אופניים וחושב על חבריו שאינם עוד.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

דיר בראד.....

עצוב.

מזדהה עימך.

תאזין לשיר אני אשרוד-גלוריה גיינור-זהו השיר שלי.

שבת מבורכת עם הרבה שמחה.

יור לאבלי סיס..

מרים

נפעם - באופניך שמת פעמיך ורכבת תמונות משכיחות על חבריך שאינם. תודה רבה לך אודי היקר, שבת טובה. ברוך הבא.

כל כך תמציתי ומכיל

כואב

תודה

שבת שלום

יפה שוררת- ואכן נהגת בחכמה שרכבת על האופניים ,כך  נשמת אוויר צח  והרכיבה על האופניים מעניקה חופש והתבוננות על הסביבה היפה בארצנו הנפלאה.

חודש טוב ושבת שלום ומבורך וד"ש

ממנחם.

.

משכיחוֹת - מה? 

משכיחוֹת אותם? 

משכיחוֹת שאינם? 

דיבר אליי מאוד-מאוד. 

ואהבתי מאוד אֶת הקצרצר המהוסס. 

תודה רבה-רבה-רבה, אודי. 

<לב>

רבקה

---

כשאנו מעסיקים עצמנו בריכבה, בעבודה

וכדומה, אנחנו נרגעים מעט מהמחשבות הרודפות

אני חשה בדיוק כמוך.

תמיד עסוקה וכמה שיותר, פחות לזכור, פחות לכאוב  ...

שבת שכולה טוב אודי

ממני עליזה.

ברכיבה בדיווש המהיר...

אתה מנסה להשכיח את החברים שאינם.

האם זה עובד?

כשתעצור מזיע ועייף

ישובו ההרהורים

תשובנה התמונות...

עצוב, אבל ככה זה

אני יודעת מנסיון אישי.

.

אודי, 

כאן, "הרחק מן ההמון הסוער/הסואן" (כותרת רומן מאת תומס

הרדי), 

אני מרשה לעצמי לומר/להציע לךָ מהרהוריי לאור מה שקראתי 

אצלךָ. ובמיוחד: בנוגע לשירךָ האחרון, "היא נשאה" . (נא לֹא

להיעלב ממני, בבקשה-בבקשה!)

למיטב הבנתי, יֵשׁ לְךָ מָה לוֹמַר. 

ולמיטב הבנתי, השיר "היא נשאה" יכול להיות יותר משמעוּתי  

אילוּ נכתב בגוף-שלישי-זכר - ועוד הרבה-הרבה יותר משמעותי 

אילו נכתב בגוף-ראשון-זכר. 

זאת הקריאה שֶׁלִּי, ברור. 

זאת הבנת הנקרא שֶׁלִּי, ברור.

וזאת הבנַת האדם שֶׁלִּי, גם ברור. 

אני מבינה שקצת-הרבה לא-נעים ולא-נוח לכתוב על עצמי / 

על עצמךָ. 

בעיקר, לא-נוח כשחלק מן הקוראים כאן באתר מכירים אותךָ

אישית. 

זֶה סיכון, אני מבינה. 

אלא ש- הסיכון "שווה" (כמו שאומרים) כשמדובר ביצירה. 

אִם טעיתי, אנא סליחתךָ. 

אִם לֹא טעיתי, אני מקווה שהועלתי. 

רק טוב!

רבקה

---