קוביות שחוקות

היונות מוצאות זמן לניקורים עליזים של בצקים יבשים בפינת השש בש והעיניים מביטות בהם ניקורים וממשיכים בדרכם. תודה רבה לך צבי יקר, יום קסום.

שיר מרגש  כתבת צביקה , במכחול מילותיך ציירת תמונה אופיינית מבית אבות. אני בעזרת בינה מלאכותית הפכתי את השיר שלך לתמונה והתוצאה לפניך.

יום רביעי מבורך

שמוליק

אפשר לחוש את התמונה 

בעיניים מנקרות שותקים....

.

הציפייה לסוף המשחק הגדול יותר. 

הדיוק בתיאור התמונה מרשים. מרשים.

וצובט. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר, יקר. 

<לב>

רבקה

---

נהדר

אוי, זו ציפייה נוראה ל... קץ. כמו משחק קוביות בכל מקרה. הכל תלוי בגורל.