|
ויהי היום ובמושב ברכיה שעל אם הדרך לנתיבות הייתה משפחה פולנית בשם סטניסלבובסקי שקינאה בתונשים ובמאכליהם הטעימים והאבא של המשפחה, יאנק, לא ידע את נפשו, הנה הוא אוכל מרק עוף חיוור וחולה עם 38 מעלות חום, ואילו השכנה חמסנה לבית עידאן מכינה מרק על הכיפק עם כל התיבולים וקוסקוס וחריימה ומרק דגים וטביח ושקשוקה עם תפוחי אדמה, וסלטים סוף הדרך ותחילת הדרך עם ירק טרי שקנתה בשוק שמה בבסטה של צנעני זה שהחליף את מורדו כהן שעבר לקנדה למה היה עד מדינה ברצח הנרקומן שמעון סבן.
ובקיצור יצא הריח הניחוח מהבית שלה אל הבית שלו ותפס לו את האף ככה חזק ועיקם אותו וגרם לו לאפטשי חזק, והנה אשתו לודמילה מכינה את האוכל לבד בחושך ולכן הוא יוצא בלי תבלינים ובלי שום דבר
"רק תפוחי אדמה ולוקשים ומרק את עושה" היה רוטן והיא הייתה אומרת בטון קר כמו הקוטב: "נו בסדר, אז אני אשב ולא אעשה כלום, אתה תעשה את הכול"
וראה את מוריס הבן של חמסנה פעם אחת הולך ואוכל פריקסה ובידיים שלו סיר מלא בכריכים כאלה והתאווה למאכל עם ריח הניחוח ולא ידע מה לעשות.
והבן שלו, דני, ראה במצוקה שלו ואמר לו: "אבא יש לי תוכנית"
והבן (של חמסנה) מוריס שיהיה בריא הלך ללימוד תורה ובידיים שלו החזיק סיר של כפיתות טריות מעשה ידיים להתפאר ופתאום שק ירד על ראשו וידיים ממש חזקות לקחו אותו כמה וכמה צעדים אל מקום לא ידוע והשק הורד מעליו והוא פקח את העיניים ומצא עצמו בחלל חשוך, הסיר נלקח ממנו. והוא היה קשור בידיים מאחורה
והנה שמע קול שנשמע מאחוריו:
"חמז'אללק"
"מה הבעיות שלכם" אמר בקול המום.
"חמז'אללק" שמע שוב ומשום מה היה נדמה לו שהשפה היא לא השפה של הדובר
"תחמז'אללק ותעחשעעדק" השיב בעצבים ובג'ננה למה הוחזק בניגוד לרצונו.
ומותר לגלות, כמובן וזה מתבקש שמהצד השני היה הבן דני שהכיר קצת תונשית. אבל השתמש במעוות קול שמצא במכשיר סודי כדי שמוריס לא יזהה ויתהפך עליו.
"אתה נמצא בידי הבולשת התונשית" אמר דני
והפעם מוריס שיקשק
"מה אתם רוצים?" קרא בקול מפוחד כמו עורב ברשת
"אנחנו רוצים שתספק לנו בכל יום אוכל לפי הרשימה הבאה: כפיתות, עסבנא, קוקלות, חריימה, קוסקוס, בקיילה וטביח, חמ'ז'אלללקקק"
"מה, אני קייטרינג? לך לקייטרינג של שונטל סיבו, מאשקלון" צווח
"אתה רוצה שנשחרר אותך? אתה במקום זר, חטפנו אותך רק כדי שתספק לנו אוכל לכתובת שניתן לך, אנחנו רעבים, אנחנו רחוקים מתוניס ומתגעגעים לאוכל, אחרת נאכל אותך כמו פלאפל בפיתה"
"תנו לי לחשוב על זה" ענה מוריס וחשב על אמו המסכנה, לא מספיק שהיא מבשלת עבור המשפחה ועבור סבתא ועבור דוד יוסף ועבור דודה מרימה, היא תצטרך לבשל אוכל לבולשת התונשית ותדאג לבן שלה.
והנה במקום אחר ישב הרב אברמיקו בבית הכנסת שלו בשדרות ירושלים ביפו, עשה את החשבונות של הבית כנסת ונפלה עליו תרדמה
ולפניו הופיע דון יצחק אברבנאל מואיסטרו חכם דיל גירוש וכך אמר:
"רבינו אברמיקו, במושב ברכיה נמצא נער המצוי בשבי, קוראים לו מוריס, לך להציל אותו כמו שהצלת את מכבי יפו מהפסדים, קון סו נומבריי איל דייו"
"ומה כוחי ועוצם ידי" קונן אברמיקו "הרי זבוב מפרק אותי, איך אציל מישהו מן השבי, מי מאנוס חלשות, אני חלש קומו איל סופו, גווילי השמיים לא יוכלו להכיל את החולשה שלי"
"קלי קלות" אמר האברבנאל ונתן את הכתובת איפה שנמצא הנער המסכין
"רגע, זה נער ממוצא תונשי" אמר אברמיקו "ואני בולגרי, אז מה שמיטה להר סיני"
"תגיד, אתה רוצה לבלות את החיים באברנבאל על דיכאון וגם ייסורי מצפון? לא תעמוד על דם רעך" איים דון יצחק ואברמיקו עשה ככה עם הראש ונעתר.
ומוריס ישב לבד בחושך, עצוב ומבעוס, עם המחשבות שלו שהנה הבולשת התונשית רוצה כופר והנה הופיע דני ועל הפנים שלו כיסוי של שביס, כמו אישה מדליקה נרות (אבל הפוך) ואמר:
"נו, סוף סוף הרגשת כמו פולניה, לשבת לבד בחושך, מה החלטת?" והוא הוסיף "חמז'אללק" ארוך שנשמע פתאום כמו "גדז'אלק" פולני.
וטרם פתח את הפה ומיד נפרצה הדלת שהייתה עשויה מדיקט וקטנוע דהר אל תוך החושך ופתאום הופיע אור מבחוץ והרב אברמיקו ירד מן האופנוע ורץ אל מוריס הנער
ודני חסם את הדרך אבל הרב אברמיקו הוריד לו סטירה ואמר: "תתבייש, לחטוף ככה נער יהודי? לשים אותו בשבי? בכלא? בבור האסורים? מה הבעיות שלך, גורסוס, לונסו, טו בהמה קה טה פורמה דיל בנאדם!"
ומיד אברמיקו שחרר את מוריס מן הכבלים ואמר שהוא חופשי ללכת ושמחר יברך ברכת "מתיר אסורים" ושלא ידאג כי הוא נמצא במחסן של יאנק הפולני ממש צמוד לבית שלהם.
אברמיקו נשאר עם דני שעכשיו בכה ואמר שהוא מיד רוצה להתקשר ל100 וגם רוצה להסגיר אותו למשטרה, אבל לפני כן שאל אותו למה הוא חטף את מוריס המיסכניקו ודני בכה עוד ואמר שהאוכל שאמא לודמילה מכינה הוא מסכן ומכיל רק תפוחי אדמה ומרק דלוח וזה מה שהיא מכירה וזה על בסיס כל יום בשנה, חוץ מיום כיפור שאז לא אוכל כלום. ואברמיקו ריחם עליו ואמר שלא יתנהג כמו שהתנהג עם מוריס ושהבולשת התונשית המרשועה, לוס רשעים אי לוס מאלוס, לא קיימת בארץ ברוך השם, ושאם ירצה לאכול יבוא אליו ליפו והוא ואשתו בוקה יביאו לו אוכל על הכיפק: מוסקה, שופסקה, אגינג'רה, קבבים, סלאטקו, בורקיטס, לקרדה מהים האגאי וגיבץ' וגם ישלחו אותו לברכיה עם סלים מלאים.
|
