וזה המקום לעבור ממושב ברכיה למושב אשד, למה אשד? למה? יש שם קול של אשד נחלים? לא, למה
המושב הזה לא נמצא ליד גדות הזוויתן, ולא ליד גדות הגנגס ואפילו לא ליד מעיין הגיחון, אלא על הגבעות
שבדרך לירושלים, מאיזה כיוון? זה אתם תקבעו.
והייתה כמובן כניסה למושב, כניסה מתפתלת שהספיקה רק לאוטו אחד, ושרכבים היו נופלים בשוליים העמוקים, (אם אוטו אחר, שרצה להשוויץ ביוקרה שלו, כמו בי אם וו היה מגיח בפראות מהסיבוב ומאיים על אוטו אחר)
ובכניסה הייתה שכיית חמדה, מה זה חמדה, לא חמדה בן יהודה ולא בן יהודה פינת אלנבי ולא מדרחוב ולא נעליים (אם כי נעליים אפשר לשים על החלון לייבוש (אם נוקו אחרי שדרכו על קקי של כלב))
ומה זו החמדה? מה זאת?
שיקמה יפהפייה, גדולה שחיכתה לעובר הדרכים ועשתה צל, מה זה צל, אכבר צל, גם על הבתים וגם על המכוניות. אמנם מעיין לא היה במושב אשד, אבל צל, כיף של צל. שקמה עתיקה שכולם אמרו שנפוליאון נטע אותה כשצעד עד עכו.
אבל יחד עם השושנה הזו, סליחה, השקמה, באים החוחים, מכיוון שבשקמה הזו גרו עטלפים שהיו ניזונים מן הפירות הטעימים ובתמורה היו עושים קקי על המכוניות ומחדירים בהן חומצה גופרתית.
ואם לא די בבעסה הזאתי, הרי שמתחת לשקמה היה הבית שבו גר גיבור סיפורנו אדיר זבולון, שיהיה בריא ושמה מעל, על העץ הייתה התנחלות, מאחז לא חוקי: התנחלה קבוצה של עורבים שהייתה מקרקרת לפנות ערב והולכת לישון מעל הבית שלו, ומנהיג העורבים קראו לו אלימלך משושלת בית המלכים של עורבי הקאק.
וכל הזמן אדיר היה מקלל אותם בכל סוגי הקללות שלא ניתן להעלות על הדעת וביקש ודפק בתופים ועשה רעש נוראי כדי שיעופו משמה.
אבל העורבים קרקרו וקיאקאו לו על החצר מתוך העץ, ואם לא מספיק היו שם זומזומים ויתושים, וכמה לטאות וחתולה אחת מרוטה, וכולם גרו בשלום, הלוואי על המזרח התיכון שכנות כזו. הלוואי על הקווקז ועל הבלקנים. כולם בחבילה אחת, אלא שהחבילה לא הייתה ארוזה באריזת מתנה ובטח לא בפתק החלפה.
וההוא אדיר זבולון שיהיה בריא פחד שערך הנדל"ו ירד ויהפוך לנדל מרבה רגליים שיגזול לו את חמדת לבבו, הבית של סבא שלו שעלה מליטא לפני קום המדינה, ואת זה רצה להשאיר לבנים שלו יחד עם מטבעות זהב שהוריש לו סבא זליגמן (כשעלה מליטא) ופנה לוועד המושב ואמר שיבררו אפשר אולי לכרות את העץ השקמה שמול הבית שלו וככה העורבים המקרקרים יעברו לשכן
אבל הוועד אמר לא. ושלח מכתב שאסור לו כי זה עץ עתיק, אולי מתקופת נפוליאון בונפרטה בשנה שצעד לירושלים מכיוון עזה ונתקע בגלל שלא היה דלק לטנקים שלו.
ולא היה אף היסטוריון שיסתור ת'טענה הזאתי
ואדיר אמר: "אני לא סופר כאן אף אחד, למה אבא שלי מפקד המשטרה של העיר הקרובה ומחזיק את הממשלה, את שר הביטחון ואת שר המשטרה בביצים ויכול לעשות מהם מקושקשת ולהפיל ת'ממשלה עם שיחת ווטסאפ אחת."
והוועד כתב בתגובה "אל תנבל את הפה מר זבולון, אחרת נתלונן ברשויות"
וההוא שיהיה בריא, התעצבן, לקח רעל וקדח בעץ והחדיר את הרעל ככה, כמו שמחדירים סמים או קראק לווריד, ועשה את זה באמצע הלילה והעץ התייבש ומת וכל העלים קמלו, ונהיה צהוב וחום. ןזהו, זכרונו לברכה העץ שראה את נפוליאון צועד לעכו ואת הטורקים ימח שמם מפסידים לאלנבי...
והוועד שלח לו מכתב שהוא הרעיל עץ בן מאתיים שנה ואסור לו להרעיל עצים נוספים, אבל לא יכלו עליו למה באמת אבא שלו היה מפקד המשטרה והחזיק את כל הביצים בסל אחד: את ראש הממשלה, שר המשטרה ושר הביטחון וגם את שרה נתניהו. והעניין נשכח או הושכח...
אבל אז אדיר זבולון בא לכספת ורצה לספור את מטבעות הזהב של הפק"מ שהיה לו מעבר לקיר (פקמ קיר) של סבא זליגמן, למה רצה לבנות חנייה על המקום של עץ השקמה, וגילה שנגנבו לו 15 מטבעות זהב והתעצבן ואמר
"סססמממקקק.." ושאל את אשתו אם פתחה במקרה את הכספת ופתאום ראה מלא נוצות שחורות של עורבים והבין...וצרח צרחה גדולה ומרה ואמר שיביא את שר המשטרה שיחקור את כל העורבים ויכניס אותם למעשיהו.
והעורבים המקרקרים עפו משמה יחד עם מלך העורבים אלימלך, שהנהיג אותם שנים רבות, לא היה לו כתר, אבל כמובן היו לו מטבעות של זהב (שכמובן הספיק לגנוב מאדיר זבולון, לפני שכרת את העץ
כדי שיהיה לעורבים פק"מ לימים קשים, אם ירצו לטוס רחוק משם) והנה כל עדת העורבים פרסו כנף ורצו לטוס ללפלנד כמו נילס הולגרסון, אבל לא היה להם מספיק תקציב ולכן עפו לכיוון עמק החולה, וראו עץ שקמה קטן ורצו לנוח שמה, כי הזכיר להם את הבית, אבל אלימלך קרקר ואמר "תיזהרו מעץ שקמה, תקננו רק על אקליפטוס" וככה היה.
ואם בכניסה לעמק החולה תראו עץ אקליפטוס מלא עורבים, תדעו שהמוצא שלהם ממושב אשד.
