האביב פיסות-פיסות על לחיי / -

חג שמח רבקה

<לב> איילה יקרה, <לב> אני לֹא מתגעגעת לנעורים בכלל ... <לב> חג שמח לךְ ובריאוּת! <לב>

<לב> <לב> <לב>

רבקתי האהובה, את בהחלט בחיים

וכשאני מחבקת אותך, אני רואה את הסומק על לחייך.

זה האביב שעושה לנו משהו בנשמה

זה האביב שמביא לבלוב בלב ואומר

את בחיים, הו כן, את בחיים

ולי יש הוכחה לכך

כי אני מחבקת אותך ומרגישה

ונותנת נשיקה על המצח ושתיים על הלחיים

ומרגישה את האדמומית הזו הנהדרת.

רבקתי היקרה

אני כל כך אוהבת אותך,

נורית שלך

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> תודה רבה-רבה-רבה <לב> והמשך חיבוק ונשיקוֹת. <לב> חג פסח שמח לךְ, לכם! <לב>

סומק בלחייך

ואת בהחלט חיה לעוד הרבה אביבים 

חג שמח יקרה

<לב> אלה לי אהובה, <לב> תודה רבה-גדולה!! <לב> חג שמח לךְ ורק טוב!! <לב>

הִגִּיעַ הָאָבִיב

וְהַכֹּל פּוֹרֵחַ מִסָּבִיב

וּבַלֵּב הוּא מְלַבְלֵב

וְסֹמֶק הוּא מוֹרֵחַ

עַל פְּנֵי הַחַיִּים

כְּמוֹ לִפְנֵי שָׁנִים

כְּשֶׁהָיִינוּ צְעִירִים.

פסיפס חיים פורח ומלבלב  בלב וסומק על הפנים מורח מכמיהה והתרגשות  ולבואו של האביב  ולדעת שחג הנעורים הוא עכשיו גם החג שלך.

תודה רבקה יקרה על השיר המלבלב בלב עם בוא האביב.

חג אביב שמח לך ולבני ביתך

שמוליק

<לב> שמואל, איש יקר, יקר, <לב> תודה רבה-גדולה-מאוד על דבריךָ הנעימים! <לב> חג פסח שמח לךָ וליקיריךָ. <לב>

תפילת הודייה לקיים. מרגש שירך.

<לב> <לב> <לב>

<לב> אביה אהובה ויקרה, <לב> תודה רבה-רבה-רבה!! <לב> חג פסח שמח וכשר לךְ, לכם!! <לב>

הסומק הזה מעיד על הלהט של גיל הנעורים. זיכרון לרגע, הבא להחיות את הרגעים בהווה הזה. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> תודה רבה-גדולה-ענקית לךְ!! <לב> חג פסח שמח לךְ וליקירייךְ!! <לב>

רבקה אהובה

***********

מנפלאות האביב

על לחייך, 

 מעלות סומק

ליבלוב והתחדשות, 

נושאות אותך

את עבר זיכרונות

נעורייך.

תמציתי והולם על מפתני הלב.

חיבוקי חזק ליום אביבי

עם קרניי שמש עולזות.

מי ייתן ותזרח השמש

 תוכך תמיד. 

חג חירות שמח חברה אהובה

שלך עליזה.

<לב> עליזה, ידידתי היקרה, האהובה, <לב> האיחולים שלךְ נדיבים ואוהבים. <לב> תודה רבה-רבה-רבה לךְ, <לב> וחג פסח שמח לךְ, לכם! <לב>

שיר שכולו התעוררות 

חג שמח אהובה

<לב> אורנה אהובה, <לב> גם לי בא לחבק אותךְ, <לב> ולא רק הפעם הזאת. <חיוך> <לב> חג פסח שמח לךְ, לכם! <לב>

מתפשט בלחייך ומעלה סומק של מן מבוכה שכזו, 

ואת מרגשיה לפתע את הלבלוב בכל תחושותייך גופך וליבך,

שהנה, את בחיים.. ולא רק בחיים, אלא כמו בפעם ההיא של גיל הטיפש עשרה..

תחושה נהדרת חשפת לפנינו בשיר מקסים ומיוחד, רבקה יקרה.