פַּעַם הַחַיִּים

תמונות רבות נותרו לך מן העבר צבועות בשחור לבן. אם כי הזיכרון הוא בוודאי בצבע. ללא ספק דברים רבים השתנו ביניהם צבעוניות התמונות בימינו. ואיך מהדהד בנו הזיכרון? 

היה משהו מיוחד כשהסרטים  והתמונות 

היו בשחור לבן והכל נשמר על סלילים.

היום נשארו מאז רק זיכרונות.

למרות שהחיים  כיום צבועים בצבעים רבים יש געגועים לפעמים לשחור ולבן.

יום טוב 

שמוליק

וגם צבועים . בשחרור כמובן 

כי עם השחור והלבן אי אפשר לשחק

שחור ולבן היו הצבעים החשובים כשהיינו צעירים , עם השנים נחשפנו לעוד הרבה צבעים.

יום טוב

שמוליק

אפור מסמל הימנעות ואכן זה מהווה בעיה.

יום טוב

שמוליק

השתנו הזמנים - פעם היו התמונות בשחור ולבן, היום התמונות הן צבעוניות וכמו התמונות שהשתנו והפכו לצבעוניות, כך גם גילנו את הצבעים במקומות אחרים. תודה רבה לך שמוליק היקר, יום חמים ונעים.

אכן כך , בצעירותינו  החיים היו נראים לנו יותר פשוטים כמו היו הם בצבעים של שחור ולבן.עם השנים החיים קבלו גם גוונים צבעוניים.

יום מבורך

שמוליק

צבעוני עליז ולא פעם מוגזם

לפעמים נדמה שהרומנטיקה אז היתה בשחור לבן והייתה יותר רומנטית מימינו אלה.

יום מבורך

שמוליק

.

אני זוכרת סרט שהיה בשחור-לבן, כפי שאנחנו אומרים, אבל 

למעשה היה בירוק-לבן - מהירוק הכי עמוק, הכי כהה, דרך

כל גווניו, עד ללבן. 

ממה שאני מנחשת יותר מאשר זוכרת, הסרט היה של ז'אן 

רנואר, בנוֹ של הצייר פייר אוגוסט רנואר.  

ואני מבינה שאַתָּה מנסה/רוצה לומר לנו משהו אחר, ששייך 

אך ורק לצבע השחור ואך ורק לצבע הלבן. 

אני גם מבינה שאַתָּה מתייחס לחיים שלנו, אז לעומת עכשיו. 

ובכן, 

לא נראה לי שאי-פעם החיים נתפשׂוּ כשחור-לבן. איך ציירו 

אותם, איך צילמו אותם, איך סיפרו עליהם - סיפור אחר. 

בכל אופן, 

תודה רבה-רבה-רבה על החומר למחשבה, שמואל יקר מאוד. 

בידידוּת ובהערכה, 

רבקה

---

אני מביט באלבום התמונות של הורי כל התמונות בשחור לבן והסרטים שראיתי

בקולנוע טרזן למשל או יומני גבע

הכל נראה לי רומנטי עם הרבה יותר עומק

מהצבעוניות שקיימת כיום .

לזה התכוונתי בשיר הפשוט הזה.

בברכה

שמוליק

.

שמואל יקר, 

השיר פשוט או לא-פשוט בעינֵי הקורא/ים... 

:))

ההתייחסוּת שלי היא לצבעים עצמם, לשחור וללבן. 

אִם תתבונן היטב בצילומי הוריךָ ובכלל, 

תראה ששני הצבעים האלה מראים אֶת כול גוניהם, 

הווה אומר: אֶת כל גוני האפור. 

אולי איזה כובע שחור ממש, לבן ממש, או איזה בגד, או 

משהו מוגדר. 

אבל רוב התמונה היא בגוני האפור - עד הלבן ועד השחור. 

לְזֶה התכוונתי בדבריי. 

כך גם עִם יומני גבע, עִם הסרטים - אפילו טרזן. 

ולגבי "שחור-לבן" כאמירה: 

ובכן, כשרוצים להדגיש משהו, אוֹמְרים "הכול שחור אצלנו"

או "האדם הזה רואה רק שחורות" -

- אבל זאת אמירה. והאמירה היא שיפוטית. 

כך גם לגבי "הוא רואה אֶת חיים בוורוד" . 

יום נעים לךָ וליקיריךָ. 

רבקה

---

הביטוי שחור  לבן הוא רק ביטוי , נכון שיש בו את כל מגוון הצבעים כולל כל האפורים שבין שחור ללבן.

אני לא נכנסתי בשיר הזה לרזולוציה הזאת.

מבחינתי זה יותר רומנטי , יותר יפה ויותר אומנותי מאשר יצירות או תמונות או סרטים בצבע.

הייתי בטוח שזה ברור מתוכן השיר והמסר שלו.

הסבר מפורט על הביטוי שחור לבן יש בויקיפדיה

בברכה

שמוליק

.

אז קראת אֶת מה שכתוב ב-ויקיפדיה על הטכניקה 

הזאת - מצטטת אֶת ההגדרה בפירושונים: 

"צילום בשחור-לבן - מונח המשמש בתחום הקולנוע

והצילום לתיאור טכנולוגיה חזותית שבה מורכבת 

התמונה מווריאציוֹת שונות של בהירוּת ולֹא של צבע. "

זה יותר רומנטי - תלוי בסרט, נכון? "רשימת שינדלר" 

היה בשחור-לבן .

<חיוך> 

שמואל יקר, 

כל מה שאנחנו אומרים והוא בגדר משפט ידוע הוא 

ביטוי. גם פתגם, למשל. 

יתרה מזאת: 

כל מה שאנחנו אומרים-מבטאים הוא ביטוי. 

הביטוי יכול להיות שיפוטי - למשל: הכול שחור, או: 

הוא רואה אֶת הכול או שחור או לבן (כבר העליתי 

אֶת הדוגמאות האלה), יפה, מכוער, מוסרי, בליתי-

מוסרי, טוב, רע, וכדומה,

או תיאורי: שולחן מלבני, שמלה של בית דיוֹר, אדם

גבוה/נמוך, וכד', והדימויים למיניהם.  

תם הנושא הרחב הזה, נדמה לי. 

ואנחנו סתם שוחחנו. 

רק טוב, שמואל יקר. 

שלךָ, בידידוּת, 

רבקה

---

התמונות שבאלבום בשחור לבן , הסרטים בקולנוע כשהיינו צעירים , הסרטים בטלוויזיה בשחור לבן  נראים לי הרבה יותר עם עומק ורומנטיים ממה שקורה היום כשהכל בצבע, אבל זה התחושה שלי.

בברכה

שמוליק

שרבו הצבעים 

כך האגו שלהם צץ 

יום מבורך

תודה אורנה יקרה על תגובתך,

כשהכל היה אז בשחור לבן

היתה תמימות ורומנטיקה שלא קיימות.

כשיש צבעים רבים.

יום נפלא

שמוליק

שמוליק יקר

************

פעם השחור והלבן

שלטו בכל דבר אפשרי.

בתמונות, בטלויזיה

( עד שהמציאו את האנטי מחיקון )

לא ידעו הורינו עדים לקידמה,

על כל החידושים הנילווים,

על כל המשתמע.

לדעתי האישית ...

התמונות בשחור לבן

מהממות.

מאד התחברתי לשירתך.

הנוסטלגיה, מככבת בכל מילה

פשוט נהדר ומרגש !!!

מברכת לערב נעים וחמים

שמוליק יקר

ממני עליזה.