זעמו של זאוס

נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם

וְגֶשֶׁם עַז נִתַּךְ

כְּמוֹ הָיָה מַמְתָּק

הַמְּנַקֵּד אֶת הַשְּׂפָתַיִם

וּבַתְּשׁוּקוֹת שְׁקוּפוֹת

מְלַטֵּף אֶת הַלְּחָיַיִם.

אין שיר מתאים יותר מהשיר שכתבת עליזה יקרה בעיצומו של יום חורפי עת הגשם שיורד עכשיו מנקד את השפתיים ומלטף את הלחיים.

יום מבורך וגשום

שמוליק

כטיפות הגשם הנושרות מן השמים. כמה יפה תמונת הנוף אותה ציירת, גם אם התפרעו ארובות השמים, וזעם זאוס נגלה בהן. כמה יפה הגשם בכל צורה, כך בעיני לפחות.  

אהבתי עליזה המוכשרת

דימויים קסומים

.

אהבתי מאוד אֶת הדימויים לסערה ולגשם  כזעם האלים (כולל 

האיפור שהענקת לשמיים ואֶת שמו של זאוס), 

ואהבתי מאוד אֶת הבית השני, האישי-פנימי. 

הבית השלישי והאחרון, בית קצרצר, מסַכֵּם אֶת הקודמים 

ומטשטשים אֶת הגבול בין הכללי לאישי בשלוש מילים 

פתוחות לפרשנוּת בזכות המילה האחרונה: שפעתם. 

נהדר.  נ ה ד ר !

תודה רבה-רבה-רבה על ההנאה שבקריאה ובהבנתה, עליזה

אהובה. 

<לב> <לב> <לב>

שלךְ, 

רבקה

---

עונג של ממש.

רואים שאת קוראת לעומק שורות

ולא מרפרפת.

שלמי תודות אהובה

וחיבוקי חם 

באהבה

רבה

שלך

עליזה.

התאפרו - התפרעו 
נאנקו

כזעמו של 

זאוס.

טיפות

תשוקות

נפלא - ערב מחבק

כעסו ניכר  

אך  יש גם מן היופי  

ואת מתארת זאת ביפעת מילותיך אהובה 

שזה הופך לעונג 

אהבה לך ויום מבורך

תיאור מעניין

 עדנת מילים מרומזות עדי אהבה

יום נפלא יקרה