וזה סתם שיר של געגוע

הִיא אָרְזָה אֶת זִכְרוֹנוֹתֶיהָ בְּאוֹתָהּ מִזְוָדָה

עֲדִינַת רִקְמָה וְיפת גֵּו, שְׁלוּחַת יָדִית רַכָּה

וּמְעַנֶּגֶת שֶׁאוֹתָהּ גּוֹרֶרֶת הָיְתָה אֶל הַמַּסָּעוֹת

הָהֵם בִּהְיוֹתָם עֲדַיִן שְׁנַיִם- שְׁנַיִם לַדֶּרֶךְ.

לְנַצֵּחַ אֲהוּב נְעוּרֶיהָ, חָכְמַת חַיָּיו הַחוֹבֶקֶת

אַכְסַדְרָאוֹת שֶׁל תְּבוּנָה וְחָכְמַת עַל נִבֶּטֶת

מִמַּבָּטוֹ הַחַם וְהַמְּחַבֵּק וְהָרַךְ וְהַנּוֹגֵעַ,

וְהוּא הָיָה שַׂר לָהּ אֶת " יָפָה שֶׁלִּי".

וְעָלָיו נִגְזַר הַדִּין שֶׁל אַנְשֵׁי הַטּוֹב וְהַמּוּסָר

שֶׁאוֹתָם אֵי מִי לֹא יָדוּעַ מְאַמֵּץ אֶל לִבּוֹ

וְנוֹטְלָם בְּטֶרֶם עֵת אֶל כָּרִים וְשָׂדוֹת

רְחוֹקִים וּמַמְתִּינִים, אֶל בּוֹא יוֹם בּוֹ-

יַשוּבוּ, יְחַבְּקוּהָ הַצְּלִילִים.

וְזֶה סְתָם שִׁיר שֶׁל גַּעְגּוּעַ.