פה לא יהיו תמונות ...

<לב>

<לב>

שמונה שנים שמסך המחשב מהווה את המקור העיקרי לקריאה בלי תמונות וצילומים , והמציאות המשתקפת ממנו מזכירה את הזעקה של של מונק.

תודה רבקה יקרה על השיר שכתבת בו הטכנולגיה מאפשרת לקרוא בקלות גם על המציאות העגומה בה אנו חיים.

שבוע טוב וחג שמח

שמוליק

<לב>

ומסך המחשב השטוח (תרתי משמע, שטוח), 

הם כל עולמך ואת מחפשת משהו מעניין לקרוא, להעביר את הזמן, לנער את הידע.. 

שהרי גוגל והטלוויזיה הם מרכז חייך היום..

ואת יכולה לצעוק, כי באמת מזל שהצעקה של מונק ידועה בציבור, אז כולם יבינו את צעקתך.. 

עצוב השיר רבקה יקרה  חג שמח. 

.

גוגל והטלוויזיה אֵינָם מֶרְכַּז חַיַּי, יקי אהוב, אבל - 

חוץ מזה, 

רק אַתָּה הבנתָּ בדיוק-בדיוק לְמָה התכוונתי. 

למרות הצעקה של מונק. 

<לב> <קריצת עין> <לב> 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ!

<לב>

רבקה

---

דרך צג המחשב ניבט העולם אליך. לא מראה מרנין כלל וכלל, ונדמה כי הכל צועק הצילו. מחריד ומפחיד יותר מתמונתו של מונק: הצעקה! 

<לב>

לחיים 

גם היא לא משהו 

החיים בזעיר אנפין 

ומה שקורה די מפחיד 

אפילו יותר מהצעקה של מונק 

חג שמח אהובה

<לב>

עכשיו הכל שם על המסך. הרומן הרומנטי התהפך לטלנובלה ואנחנו וצאצאינו מוציאים עיניים אל המסכים , ושם הכל נקבע...  

<לב>

מאשר לסגור רגשות בתוכנו

חג שמח אהובה 

<לב> חג שמח, אלה לי אהובה! <לב>

אוי רבקתי היקרה,

קשים לי דבריך, צובטים את הלב.

עצוב שזה כך, אבל בכל זאת כמה טוב שהמדייה הזו קיימת.

היא מקור של ידע בלתי נדלה

של קשר עם אנשים

של ראיית החיים.

אולי עוד תהיה אפשרות להיות בתוך מחשב שמראה את העולם בכל ניפחו

ולא שטוח ודק...

רבקתי היקרה, 

הצעקה של מונק איננה באמת צעקה,

הדמות הפוערת את פיה ואוטמת את אזניה

מתגוננת מפני הצעקה הנשמעת בטבע.

וזה יותר נורא וקשה מדמות שצועקת...

<לב> לא בדיוק, נוריתי יקירתי. <לב> מִתּוֹךְ הטבע, כדברֵי מונק עצמו לפי הציטוט של דבריו ב-גוגל באנגלית, <לב> אבל הַחֲרָדָה של הצעקה אנושית מאוד. <לב>