יחסית זכינו בה מן ההפקר ...

השייכות לאדמה הזאת, ההכרה הבינלאומית בזכותנו לכאורה או לא לכאורה. כל אלה מביאים אותך לידי הרהור עד כמה אכן יש לנו זכות להיות כאן. 

.

גליתי יקירתי, 

אוייש ... 

הייתי בטוחה-בטוחה שכתבתי אֶת התגובה לדברייךְ במקום 

הנכון, ומתברר ש- לא, היא מופיעה בנפרד, מתחת לתגובה

שלךְ, כאילו אני מגיבה לעצמי. 

בבקשה ממךְ, 

תקראי אותה כשיהיה לךְ זמן פנוי. 

תודה רבה-רבה לךְ מראש. 

שלךְ, 

רבקה

---

.

לא בדיוק, גליתי יקירתי. 

השאלה שאני מעלה היא האִם יָדֵינוּ שֶלָּנו נְקִיּוֹת, אוֹ: 

האִם אנחנו מתנהגים כמו/כאילו זכינו במדינה מן ההפקר. 

בוקר טוב!

ותודה רבה-רבה-רבה על תגובתךְ!

בזכותהּ ובזכותךְ אני מבינה איפה הקושי בטקסט שהעליתי. 

אוהבת אותך מאוד, מאוד, 

שלךְ, 

רבקה

---

<לב> <לב> <לב>

אולי בגלל שלמישהו באו'ם היו נקיפות מצפון על השמדת ששת המיליונים,

אז הביאו לנו עצמאות במדינה שיש בה כבר תושבים אחרים

משל היו "חומלים" על מישהו מקופח ומרשים לו לגור

בבית שמאוכלס כהוגן על ידי משפחות "צומוד"

איפה הוא ישן?

על המסמר שעל הקיר ?

(מכירה את ההוא שהשאיר מסמר על הקיר

אחרי שמכר את הבית וכל פעם בא לבקר את המסמר,

לאכול צהרים עם המסמר,

לתלות בגדים על המסמר) 

אם זה לא היה עצוב זה היה ממש מצחיק 

for god's sake 

<לב> <לב> <לב>

העולם את מצפונו רק רצה לרצות ולאחר השואה הנוראה החליט על הקמת מדינה 

יהודית בארץ ישראל לצד מדינה ערבית תוך הצדקה גם בהבטחה הכתובה בספר הספרים . המציאות כאן בה נמצאת אוכלוסיה שאינה יהודית גרמה להתנגשות בלתי נמנעת  בין יהודים לערבים ואנחנו כאילו זכינו במדינה מין ההפקר אך מה יהיה בהמשך ? הרי אי אפשר לשלוח את הערבים ברכבות לשוויץ ..

תודה רבקה יקרה על שיר מחאה עוצמתי שכתבת.

יום טוב ומבורך

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

נוגה, עוצמתי, חד - מה שקורה אצלנו במדינה היום הוא סיפור שונה מן השואה, הוא בידנו ואת רואה במדינה כמו זכינו בה מן ההפקר. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום קסום.

<לב>

גרוע עוד יותר זה ילדינו ונכדינו שיקבלו הפקר משודרג

<לב> <לב> <לב>

אולי לא תהיה לנו הזדמנות שניה

<לב> <לב> <לב>

מן ההגיון הרי 

נקיפות מצפון עזרו לנו עם המדינה 

אך האם באמת שייכותה לנו? 

עד היום נלחמים על התשובה 

יום שכולו אהבה לך