בין סדום לאמורה (לא, זאת לא טעות כתיב!)

הנה התפלפלות של רבנים להשיג כל מטרה לכאורה, תחת כנפי ההלכה. אוי! איזו אירוניה יש בשיר הזה. 

<לב> תפסתְּוֹתי על חם ... <חיוך> <לב>

כְּשֶׁהָרַב אֵינוֹ כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ

מְחַפֵּשׂ הוּא צִדּוּקִים וְהַכֹּל בְּדִמְיוֹנוֹ

וּכְשֶׁמּוּלוֹ נִצֶּבֶת צְעִירָה מֵינִיקָה

שֶׁאֶל הָרַב בָּאָה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה

הָרַב הַנִּלְהָב פָּשׁוּט יוֹצֵא מִגִּדְרוֹ.

תודה רבקה יקרה על השיר המתאר לצערנו מציאות כואבת.

יום טוב

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

<לב> אביה אהובה, <לב> תודה רבה לךְ! <לב>

והא מפרש את לא תאכל גדי בחלב אימו לצרכיו הרגעיים, שהרי הוא כבר תיש והאיסור הזה לא נוגע לו. 

נפלא רבקה יקרה. 

<לב> יקי אהוב, <לב> <חיוך> תודה! <לב>

בין "הסדרה.".... לסדום ועמורה

<לב> ... כולל שגיאת כתיב גסה שלי בכותרת. צ"ל "אמורא" <לב>

פעם הסדר היה קובע...

היום כבר לא.

היום כל רב שיצרו גובר עליו

ימצא את הדרך אל חזה השופע של אשה צעירה

(וגם למקומות אחרים ומוצנעים)

אם בפשט ואם בדרש...

מילים נוקבות רבקתי היקרה

אירונייה במיטבה.

בהתחלה חייכתי

ואחר כך - נמחק החיוך מעל פני

כשחשבתי על כל הילדות והנשים שנפגעו

על ידי אותם רבנים, 

מורי הדור...

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> תודה רבה-רבה לךְ! <לב>

<לב> איילה אהובה, <לב> יופי לראות אותך שוב! דאגתי לךְ, כתבתי לך, לא ענית... <לב כואב> <לב>

להתיר את האיסורים 

במקרה דנן 

כך חולף בראשו של הרב. 

יום שכולו טוב אהובה

<לב> אורנה אהובה, <לב> תודה רבה-רבה לךְ! <לב>