תורת המשקל, החרוז והבית.

<לב>

בספר החיים פרקים רבים, חלקם חשובים יותר חלקם פחות כי לכל אחד חשיבות שונה במהלך החיים. אנחנו יודעים לקרוא את הפרקים הקודמים, יודעים את החריזה, את ההטעמה ואת הרגש שהם יוצרים בליבנו. לא כך לגבי הפרקים שעתידים לבוא כי אנחנו לא באמת יודעים מה צופן לנו העתיד.

תודה רבקה יקרה על השיר עם הרבה תובנות על החיים עצמם.

יום טוב ומבורך

שמוליק

.

ברשותך, שמואל יקר, הערה: 

אולי יעזור לך אִם אסביר לךָ שבשירה, 

מִשְׁקָל (באנגלית, מהצרפתית) הוא metre, לא הטעמה. 

ההטעמה שונה בכל אחד מן המשקלים הפעילים גם בימינו. 

תודה רבה-רבה-רבה על תגובתךָ. 

רבקה

---

<לב>

מעניין הקורס הזה והמוטו שהנחה אותו. ואת לוקחת זאת לחיים. כמו מתבוננת מן הצד ואומרת: הכל תלוי בחריזה ובמשקל. חריזה בעיני היא הנועם בו אנו לוקחים את החיים והמשקל-המשקל שאנו מעניקים לאירועי חיינו. 

<לב>

שתמיד אפשר גם לארועים נוראיים 

למצא חרוזים טובים (זה בחיוך) 

בסופו הכל תלוי במשקל האירועים 

שיר שדורש חשיבה 

חיבוק אהובה

<לב> <חיבוק> <לב>

אכן זה הכל מקצב , למה לא מלמדים תיפוף במקום? ממש יפה כתבת והתרעת על החריזה והמשקל. היום אגב בגוגל יש את כל החרוזים. והקבלת את זה לחיים. אין כמו קצב החיים שצרחיך לאחוז בו חזק :) 

<לב> <חיוך> <לב>

נוגה, קולע - ניתן להבחין במקצב אם יש שמיעה טובה או חוש טוב אבל בחיים זה לא כך, זה הרבה יותר מסובך. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום קסום.

<לב>

אבל היום צירך לחשוב היטב על איזה בית לשים את המשקל.. 

תגובתי קצת מסורבלת, אך מקווה שהבנת את כוונתי, רבקה יקרה.

<לב> הבנתי, יקי יקר.  <לב>

והרי היא הפואמה הבלתי נגמרת, ופתחים רבים לה ואין מי שיפתח מחדש

<לב> אודי, תודה! <לב>

<לב> גדי יקר, תודה רבה! <לב>

בניזכרת קורס מעניין לקחת באוניברסיטה

משקלים של שירה וחריזה נכונה

ואיך נראים בתי השיר...

ומחשבה עלתה 

איך הם בתי החיים ומשקלם

ואיפה משתלב החרוז.

לא פשוט לתת את המשקל הנכון בחיים.

ומהו בכלל משקלם?

רבקתי היקרה

מי יודע איך יבנה הבית הבא

איך יתחרז ומה יהיה משקלו?

אני עייפתי מלנסות לברר

אני כבר נותנת לחיים לזרום ולבנות את עצמם.

.

וואו. 

וואו! 

נוריתי יקירתי,

רק עכשיו ראיתי שהמילה "בַּדּוֹרוֹת" נעלמה מן הטקסט (צריך 

להיות "בדורות הבאים" , בשורה האחרונה:

"ואיך יישקלו יתחרזו ויישמעו הבתים בַּדּוֹרוֹת הבאים"). 

לולא תגובתךְ, שהפתיעה אותי, לא הייתי שמה לב בכלל. 

תודה רבה-רבה על תגובתךְ! 

עכשיו עליי לבדוק אֶת המקור. 

חיבוק, נשיקה, ואהבה רבה-רבה-רבה לךְ. 

שלךְ, 

רבקה

---

או אה, נגעת כאן בנקודה כה מהותית בחיים. הרגש! איזה משקל ניתן לו ואיזה מקצב. לא צריך קורס ארוך מדי כדי להבין שהוא מאוד דומיננטי בחיים.

לרגשות נעימים בלבד-אדם 

<לב> דומיננטי מדיי, לצערי. תודה רבה! <לב>