שירים

מיגנוט

 

אני שומעת

רחש הקהל לפני המופע

יודעת שאהובים שלי שם

מצפים ורוצים שיתחיל כבר,

שיהיה חושך

ודע יתחיל עם האצבע,

אחר כך אני 

אזחל ואתן את אות הפתיחה

לתופי הלב שהחיים יכולים להכיל ,

 

אני שומעת

כל קטע ביצירה זוכה

למחיאות כפיים סוערות ,

אני רואה אנשים 

לא רוצים לצאת,

מחכים לעוד הדרן,

אני שומעת אותם

משוחחים בינם לבין עצמם

שהיצירה גרמה להם

התעלות ותקווה

לחיים מוארים ונכונים ,

אנחנו בלב הולם

סופגים התרשמות מעניים בורקות

מבט מחבק וחם,

מתרשם,

וטוב לנו,

הצלחנו לרגש.

 

C רחל פיש בנגורה 

 

 

תגובות

שמואל כהן / הָעֵינַיִם הַבּוֹרְקוֹת זֶה הַשָּׂכָר שֶׁל אָמָּן. / 23/05/2022 16:04
גלי צבי-ויס / התעלות ותקווה / 23/05/2022 17:39
רבקה ירון / *** / 24/05/2022 10:27
נורית ליברמן / היצירה גרמה להם התעלות ותקווה / 24/05/2022 14:28
אורנה / ואין סיפוק / 25/05/2022 08:11
אהובה קליין / רחל היקרה. / 27/05/2022 12:51