קילו

קִילוֹ שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת

שֶׁל צִפִּיּוֹת וְשֶׁל תִּקְווֹת

בְּתוֹךְ מִלּוֹת שִׁירִים

הֵן מִסְתַּתְּרוֹת

וְלַקּוֹרְאִים בַּעֲדִינוּת רוֹמְזוֹת

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת 

וְגַם לֹא לִהְיוֹת 

וְלָדַעַת שֶׁהַשִּׁירִים

מְתֻבָּלִים בַּמַּעֲשִׂיּוּת

וּבְהִרְהוּרִים 

שֶׁל הֲזָיוֹת.

מקסים צביקה היקר השיר שכתבת מהרהורי ליבך על אופי שירתך שאל לב הקוראים המסורים היא מגיעה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

אוהו!

ברית אחים מעכשיו?

ואתה מחפש איכות ולא כמות. ביקורת על הכתיבה, ובסופו של דבר אתה מגיע למסקנה כי שירים מהלב הם שנוגעים ולאו דווקא דימויים. 

לא אוהבים אותי פה

עלינו ועל כתיבתך שלך אך בסופו של דבר - זהו עונג גדול לכתוב אז מה זה משנה 

כשהשיר נכתב מן הדמיון אז הוא לא אתה,

וכשהוא נכתב מן הרגש, הוא לגמרי אתה ובחזק מאוד!

נהדר צבי! 

איש יקר

מה משנה ה-קילו-הכמות

גם אם שיריך ישקלו קילו זה לא יתן מאום

העיקר שיהיו איכותיים ואפילו במשקל נוצה,,,,

יום נעים ושבת מבורכת

ממני מרים

.

פחות או יותר, מה שכל אחד מאיתנו עושה וכותב: 

לפעמים רוצים להיראות חכמים ושנונים עד אימה, 

לפעמים רומנטיים עד בלי די (עד להקיא: קורה ...), 

ועוד כל מיני טיפוסים. 

:))

תודה רבה-רבה על החשיפה, ובעיקר, על השיר, צביקה 

יקר מאוד. 

רבקה

---