החלון האדום / פרק 16

החלון האדום / פרק 16

"היי נווה מה שלומך ?" שאלה נילי בלי להוסיף דבר

"בסדר ומה שלומך ?" החזיר לה נווה

"מה שלום ריקי , אתה יודע משהו עליו ?" היתממה נילי

"לא, לא יודע דבר" שיקר לה

"תתקשר אליו כי הוא לא עונה לי " גם היא שיקרה

"בסדר נילי אתקשר " וסיים את השיחה

שניהם לא היו מעוניינים לחשוף את מה שהם ידעו.

נווה נחרד והתקשר מיד לריקי, הנייד צלצל הרבה זמן עד שריקי ענה

"ריקי מה קורה איתך ? " שאל נווה

" נווה בבקשה בוא תוציא אותי מפה אני יוצא מדעתי" התחנן ריקי

"איך, מה, איפה אתה ?" שאל

"עצרו אותי , אני במעצר, בוא תציל אותי אולי בערבות משהו ?" התחנן

"למה לא יצאת משם ממש טיפשות, אמרתי לך" הטיח בו נווה

"אני לא עשיתי כלום , אם הייתי עושה הייתי בורח" אמר

"טוב תחזיק מעמד אני אתעניין" הבטיח נווה

ריקי הניח את הנייד וראה שהסוללה עומדת להיגמר, הוא שמע פסיעות מתקרבות אליו, וראה מגש קטן עם צלחת אוכל ופרוסת לחם. הוא היה רעב וטרף את האוכל במהירות גם אם לא היה טעים. בגדיו הדיפו ריח זיעה וזקנו החל לצמוח. סוהר אחד ניגש אליו והסביר לו את מעמדו ,

"אתה יכול לקחת עורך דין ואתה לא חייב לענות לפני זה" אמר בקול יבש

"השופטת תחליט אם להאריך את מעצרך" הוסיף

ריקי היה עצוב מאד וחשב על דלילה המסכנה וכמה אהב אותה, איך התגלגל למצב הזה הוא לא הבין. הוא נזכר בערב השמח שהיה להם, איך נתנה לו כדור עגול לבלוע ואמרה לו זה יעשה אותך ערני ושמח, ואיך לא הפסיקו להתעלס כמעט כל הלילה או אולי מעט אחרי חצות הוא לא זכר בדיוק, ואיך הוא לא חש בה ברגע שנפלה למים, האם הוא עשה זאת , לא זכר דבר.

ריקי המתין לצלצול של נווה.  

נווה לא צלצל יומיים וריקי חשב שכולם עזבו אותו והוא התייאש ולא היה אכפת לו מה יקרה, הוא שכב על המזרון המעופש והביט באיש עם שתי השיניים בפה שצוחק ללא הפסקה בין ביס לביס בפרוסת הלחם, פירורים נפלו מפיו וטנפו את הרצפה שגם ככה מלוכלכת, שיירת נמלים אספה את הפירורים ונדדה לנקב בתחתית הקיר.

ריקי התקפל כעובר על מיטת הברזל, משך את השמיכה הישנה ונרדם לקול צחוקו של הזקן.

רחלי גבאי

המשך יבוא