געגועי הפסד

.

וואו. 

איזה שיר. 

לפי מה שאני מבינה, 

לא כל כך נורא לסרסר-בהפסד עם הגעגועים, שאין להם

מספיק קונים: 

הצער נשאר אצל הדוברת בלי שיידעו עליו, על קיומו בָּהּ.   

והצורך שלה - שהצער, צערהּ, ייוודע. 

הרי החיוך לא תמיד בהישג יָדָהּ ...

ואולי לא הבנתי ..?

תודה רבה-גדולה-מאוד, אורנה אהובה, משוררת יקרה. 

חיבוק, 

רבקה

---

כתבת משגע על החיוך שלא תמיד עליך לפעמים את עליו, וכאשר קשה לך זה נעים שהוא יכתוב משהו יפה שיפתח לך את הלב, לא צריך הרבה, גם ככה את מסרסרת געגועים במחיר הפסד, שזו הסכמה למצב בהווה . הבנה וקבלה ,  

כמו מעוניינת להדחיק אותם מעצמך, חולמת רק על חיוך ואת הצער מניחה בצד. 

כָּל חִיּוּךְ מוֹסִיף יוֹם לַחַיִּים

כָּךְ אוֹמֵר פִּתְגָּם סִינִי עַתִּיק

וּכְדַאי שֶׁהוּא יִכְתֹּב 

לְךָ חִיּוּכִים כָּךְ יִתְוַסְּפוּ

לָךְ עוֹד יָמִים..

מקסים אורנה יקרה , שרק חיוכים יהיו סביבך כמו בתמונות שאת מעלה כאן לאתר.

סופ"ש נעים

שמוליק

געגוע הוא דוקא הנצחון הגדול  המלמד על קיום רגש האהבה.

שיר מחכים,אורנה!

כמה שאת כמהה אליו אל החיוך הזה האומר עבורך הכל