משתדלים

קדימה נצעד וצעדנו ירעים. היינו פה...

אמר קוהלת-טוב יום מותנו מיום היוולדנו

ובזאת אפשר לסכם את שירך  בו את נותנת לקורא את התחושה

שבעצם אינו יודע את משמעות חייו בין היוולדו לבין מותו

אהבתי מאוד את הסרקאזם בכתיבתך.

ערב טוב

בהמון אהבה

ממני מרים

בְּדַרְכֵי הַחַיִּים

אָנוּ מִתְהַלְּכִים

וּמִשְׁתַּדְּלִים

לֹא לְהַבִּיט אָחוֹר

וּלְחַפֵּשׂ רַק אֶת הָאוֹר

וְלָדַעַת שֶׁכָּל זֶה יַעֲבֹר

וְשׁוּם דָּבָר לֹא יִשָּׁאֵר

לְנֶצַח נְצָחִים

גַּם אִם אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּדְּלִים..

מקסים רבקה יקרה שירך בו קיימת ראייה מפוקחת על החיים ודרך התנהלותם.

סופ"ש נעים

שמוליק

אלה חיי אדם, מנסים לסמוך על עצמנו ולא על הגורל, עושים מאמצים, משתדלים. השאלה אם אנו אכן מצליחים והאם הגורל דומיננטי יותר. 

מחפשים גורלות, אך מסתבר שליד הגורל יש הרבה מה לומר על חיינו 

יפה כתבת על הקשר עם האדמה

אם בדרך הליכתנו עליה אם בתהייה הכין נוכל לקבור את עצמנו...

זה לא הסכמה ולא ציניות.

זה מין -אלה החיים. מה אפשר לעשות. משתדלים...

יום טוב ,

להתראות אחרי נדיה (אולי אחזור לשורר אחרי הסיפור) 

מסַפרים כשיש מה לסַפר, משוררים כשיש מה לשורר, 

מאחלת לך הצלחה עם סיפורך ובכלל: הצלחה. 

אוספים בדרך 

אך לגורל יש גם ידיים משלו 

לסמן נתיבו בנפשנו, בגופנו 

האחריות המלאה היא לנו 

יופ טוב אהובה

אִם דָּבָר נוֹתַר מִצִּלֵּנוּ

אוֹ אִם לָקַחְנוּ דָּבָר,

כי אחרי הכול, הכול הבלים.. 

נפלא רבקה יקרה  

 הייתי זקוקה לתגובתךָ.

תודה רבה-ענקית!, יקי יקר, חבר אהוב. 

ועד אז נהנה ממה שיש

נוגה, מעורר מחשבות, מקסים, קולע - לאורך כל החיים אנחנו משתדלים והכל הבלים ואת מפקפקת בכך שאולי לא בעצם אנחנו משתדלים. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב קסום.