ריקנות

אינך יכולה לעשות זאת , אורנתנו היפה והיקרה 

אינך יכולה לקשט את דמיוננו בדימויים זוהרים כפילחי שמש המתעתעים ביפי גופך, ולאחר מכן לנתב את דרכנו אל ריחות הבצל.

והשיר הוא נפלא בלא כל קשר

יֵשׁ דְּמָעוֹת שֶׁנּוֹבְעוֹת מִכְּאֵב

וְכָאֵלֶּה שֶׁנּוֹבְעוֹת מִשִּׂמְחָה

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁבַּיּוֹם נוֹצָרוֹת

וְיֵשׁ שֶׁזּוֹלְגוֹת רַק בַּלַּיְלָה

וְיֵשׁ דְּמָעוֹת בְּלִי סִבָּה

רַק מִתּוֹךְ אַכְזָבָה

מִבָּצָל שֶׁנִּקְצַץ  מִתּוֹךְ

אַהֲבָה.

מקסים אורנה יקרה השיר שכתבת ואני אהבתי את קיצוץ הבצל בסוף.

שבוע טוב

שמוליק

מישהוא מרים את האבנים שלך בלילה, את מרגישה ריקנות, בא לך לבכות ואת שואלת את עצמך אם תלכי לקצוץ בצל וכך ירדו לך דמעות. תודה רבה לך אורנה היקרה, צהריים קסומים.

כך שישתלב עם דמעותיך. היום הזה אינו מן הטובים, הריק מצוי בתוכך ומכאיב עד מאוד. איזה דימויים נהדרים יש בשיר. 

רק ככה לא בוכים 

.

מה היה מוסתר ומוגן מתחת לאותן אבנים ... 

אני עורכת בראש סיור מזורז בפולקלור עממי של עמים רבים, 

בתקווה למצוא את המקור לאבנים שהגיעו לשירך/לתודעתך. 

השיר יפהפה, מעולה: 

מדבר, מספר, מודיע, מעורר מחשבה ורגש. 

דמות הדוברת נראית ממש-ממש לפי הדיווח עליה.

וברגע שמהלך השיר מתרחש עליה ואיתה. 

אהבתי מאוד-מאוד את השיר. 

תודה רבה-גדולה, אורנה אהובה, משוררת. 

חיבוק, 

רבקה

---

קרן

שמש

נשתברה

ליחכה

שדייך

ליבך

עצבת.

עוטפת

ריקנות

ואין. 

ויש גם מן הימים הללו אהובה. 

מחר בבוקר שוב תזרח השמש כדרכה

תרצד עליך בזוהר אורה. 

שבוע מושלם ומבשר יקרה

אוהבת

עליזה. 

לקצוץ בצל זה פרקטי

זה ישתלב טוב עם הדמעות וימלא את הריק

מזדהה עם רגשותיך-לפעמים זה קורה.... מה לעשות?

יום נעים אהובה ומיוחדת ומלאה כרימון-הספקתי להכירך טוב טוב

באהבה מכל הלב

ממני מרים

גם את האבן המעיקה על הלב, אך עדיין הדמעות קולחות מעצמן