יצירות אחרונות
מעשנת ... / בלי ניקוד. סליחה! / (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -08/05/2025 18:25
תעשי איתי שורה (3 תגובות)
זוהר אריה /שירים -08/05/2025 10:07
ממה שאני (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -08/05/2025 10:04
כְּמוֹ הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן מַקְדִּישָׁה לְאֵלָה לִי (5 תגובות)
אביה /שירים -08/05/2025 09:06
ובשלוות הדמיון פוסע ברגעים (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -08/05/2025 07:26
הֱיֵה אַתָּה הָאוֹר🌹🌹🌹 (17 תגובות)
שמואל כהן /שירים -07/05/2025 21:21
אֵזוֹר הַדִּמְדּוּמִים (9 תגובות)
שמאי ארמן /שירים -07/05/2025 19:42
הכל מכתוב,,,,,,, (15 תגובות)
מרים מעטו /שירים -07/05/2025 19:30
סיפורים
הקשיוהקשיו תכפו זמנים וגברו העיתים והרב אברמיקו שיהיה בריא, זה שהיה לו בית כינסת בסחנת דרוויש התחיל מאמץ את המנהג של אחינו האשכנזים ולעשות בסיום התפילה של שחרית של שבת של ראש חודש מה שנקרא 'שבת מברכים' והחברים של הבית כינסת היו מביאים לסעודה מיני מטעמים כמו בורקיטס דיל קיזו של גיברת עוזיאל ובוג'צה של אדון מורדוך והכל הכול יחד עם ווב'וס ומלפפון חמוץ וגם לקרדה שקנה מוריס רומאנו זאת שמייצרים ביוון ושולחים לשוק לוינסקי לחנות של רפאל, וגם פפיטס וקשיו משובח מן המשובחים שהביא הרב אברמיקו בעצמו בטוסטוס שלו יחד עם בקבוק ראקי. ובסוף אחרי שבירכו את החודש, אז הוציאו שני שולחנות כתר פלסטיק והרב אברמיקו היה מקדש על היין ומסתכל על החבריא של הבית כינסת ועל הצעירים של הדור השני שהמשיכו להגיע והיה מתמלא נחת ככה שהלחיים הזקנות שלו היו מתמלאות עונג והאוז'וס שמחות כמו אליגרייה דיל פורים ובמיוחד אחרי שהיה שותה מהראקי ואומר דברי תורה של רבינו בחיי בן חלאוה. ומכל זה היה נשאר הקשיו שהיה קשה קומו איל פיאדרה והרב היה משאיר אותו בארון של העץ ונועל אותו במנעול קטן והיה משאיר הדלת פתוחה, אבל לא יותר מידי כדי שהחתולה לא תבוא ותאכל מן הדג. וכשחזר לתפילה במנחה היה מגלה שהארון אומנם סגור אבל הקשיו נעלם ובכל פעם שהיה שבת מברכים היה הקשיו מופיע ובאותה מידה היה נעלם ונתלונן אצל המנקה האישה העובדת מרת סבטלנה הרוסיה המחומצנת שהייתה נשואה ליעקוביקו הסנדלר ושמנקה המרצפות והחלונות שהיא זואתי שלוקחת את הקשיו ושלא תתבייש ותגיד האמת אם היא תירצה אז בחפץ לב ויוסיף לה למלקוח של יום ראשון שגם כולל לקרדה ולחמניות, והיא הזדעזעה ולקחה התמונה של הצ'יקיטיקאס הנכדים ואמרה "סיניור איל דייו" זה לא אני עשיתי המעשה, חס וחלינקה חס וחלינקה. וככה עברה שנה ובכל פעם שאל אותה ובכל פעם אמרה חס וחלינקה אבל יום אחד שכח את הכובע בבית כינסת ומיהר לקחת אותו כי זה היה כובע מיוחד במינו שעוד היה אצלו בבולגריה לפני שעלה לארץ ואיך שנכנס לבית כינסת ראה את הבן של אדון מורדוך והבן של רפאליקו הקטן והם יושבים ואוכלים קשיו בשמחה יחד עם כוס קפה ומדברים ודנים בתוך ספר שכתב מורנו הרב דון יצחק אברבנאל על פרשת השבוע ומתארכים בתשובות ובלשון של כבוד הרב ולרגע זעם זעם רב כמו נירבוזו אבל התאפק כמו המן, סליחה, כמו גיבור הכובש את יצרו ואמר להם בנחת: בפעם הבאה לפני שאתם קוראים מה שאמר רבינו דון יצחק אברבנאל תשאלו אם אפשר לקחת את הקשיו כי אני האשמתי את הגיברת האישה העובדת בלי כל מחשבה ודבר שני, גם אני רוצה ללמוד איתכם, למה מזמן שכחתי הלימוד שלו, של כבוד הרב ואמרו לו הן וכך נעשה וישבו שלושתם ולמדו מתוך כתבי דון יצחק אברבנאל ובאה ישועה לאברמיקו ולאישה העובדת, האלמנה של יעקוביקו. תגובות![]()
גלי צבי-ויס
/
אשמת שווא
/
05/07/2021 17:30
![]()
אביב וסתיו
/
קה טריסטסה פור לה אלמנה דמזלאדה, תודה שקראת
/
11/07/2021 14:08
![]()
גלי צבי-ויס
/
ונהניתי עד מאוד. ❤
/
11/07/2021 20:18
![]()
שמואל כהן
/
סיפר מקסים דל קאל קון לוס דוס איז'וס כקומירון אל קשיו..
/
05/07/2021 18:42
![]()
אביב וסתיו
/
גרסיאס קירידו
/
11/07/2021 14:08
![]()
רחל בנגורה
/
סיפור מקסים בשפה כל כך מיוחדת
/
05/07/2021 18:53
![]()
אביב וסתיו
/
תודה יקרה
/
11/07/2021 14:08
![]()
גליה אזולאי
/
סיפור מקסים, ממש אהבתי, גם את הכינויים בלאדינו, יפה מאוד.תודה עלה התיקון
/
11/07/2021 14:02
![]()
אביב וסתיו
/
תודה שקראת, זה בלאדינו ;-)
/
11/07/2021 14:09
התחברותתגובתך נשמרה |