חֲזָרָה לְמֹשֶׁה

חֲזָרָה לְמֹשֶׁה / יוּדִי מׇרְטוֹן

מִתּוֹךְ נִבְכֵי הַזְּמַן, מִמַּחְשַׁכֵּי מַעֲמַקִּים

נִדְלֵה זִכָּרוֹן רָחוֹק שֶׁל סֵדֶר נְכוֹנִים לָאָדָם.

תִּפְאֶרֶת אַפִּרְיוֹן הַתֵּבָה הֵגֵנָּה עַל כַּוָּנוֹתָיו

שֶׁל בּוֹרֵא לְמַעַן תְּבוּנַת הַחַיִּים.

וְהַזְּמַן זָלַג עָבַר...

מַסַּע הַגִּלּוּי הָיָה קָשֶׁה, וְהַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה

בְּמַעֲלֵה הַמַּעֲבָר מֵהַחֹשֶׁךְ לַיְּדִיעָה.

וּפֶתַח שֶׁל יְמֵי קֶדֶם, שֶׁנִּשְׁמַר מֵאָדָם - נִפְתַּח

וְהָרֶגַע לָדַעַת מִבְּרִית שֶׁל לוּחוֹת

צָץ וְעָלָה לְלֹא הַיְּדִיעָה מִמַּתַּת הַשְּׁכִינָה

שֶׁל הַ"לֹא".

כִּי טֶבַע הַנִּבְרָא בְּצַלְמוֹ נִשְׁאַר, וְהַמְּגַמּוֹת הַנְּכוֹנוֹת אַיָּן.

וְרוּחַ הַצַּיָּד שׁוּרָה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִנַּפְשׁוֹ הַחוֹלֶה.

כֵּן לְכָל רָצוֹן נָלוֹז נִפְרַץ, כִּי אִם אֵין אֲנִי לִי אָז מִי לִי.

וְהַזִּכָּרוֹן שֶׁל לָמָּה כִּי טוֹב, נִפְגַּם.

וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לְעוֹלָם.