ג'ורג'יה שלי

לא תשכח לעולם. בשיייט הרווקים והרווקות על הדנובה הכחולה. כמה רומנטי להצית שם תשוקה ולהט.

"אהבה היא אור הולך ובא. אם תבקש אותה לנצח - חפש באנטרקטיקה." ~ חנה גולדברג

עַל הֲדָנוּבָּה הַכְּחֻלָּה 

לָאוֹר יָרֵחַ

הוּא נָשַׁק לְשִׂפְתוֹתֶיהָ

הַלֵּב פַּעַם אָז בְּחָזְקָה

כְּמוֹ לַחַשׁ  זֹאת אָהֲבָה

אַךְ לְבַסּוֹף חָזְרָה הִיא לְבֵיתָהּ

שָׁם הָפְכָה לְאַגָּדָה...

מקסים השיר  צבי היקר , לכל אחד יש אהבה

שלפתע באה והלכה , לי היתה זו מרג'י (קרא את הסיפור במדור סיפורים שכתבתי) ולך זאת ג'ורג'יה.

יום טוב

שמוליק

כשכתבתי/אילתרתי לא פעם חשבתי על מרג'י שלך...

שלא כמו שלך, הכל כאן פיקטיבי, אולי השיר זה היה חלום נסתר שלי.

תודה לך.

ואני חשה כאן חיורון שפתיים 

נוגע הכתוב 

שיט אחד שכזה 

נעשה לך בלב 

ובחיוך המתלווה אליו. 

יום מבורך בטוב יקר

ניצתה שם על הספינה הזו, איזה זכרון שלעד לא יישכח 

.

שיניה הלבנוֹת והדנובה הכחולה. 

.

כובשים אמיצים לרגע.

.

והשפתון שהיא המציאה, 

.

שהשיב לךָ אֶת הדנובה הכחולה.  

.

.

אין רחמים, ולוּ לרגע, בתיאורים. 

.

גם הרַכּוּת מאופקת. 

.

הבדידוּת שבזכרון - הא. 

.

.

תודה רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---