להגיון צץ רעיון

לַהִגָּיוֹן יֵשׁ רַעֲיוֹן/עידית אורדן

יוֹם אֶחָד צָץ רַעֲיוֹן

לְאָדוֹן הִגָּיוֹן.

הוּא רָצָה לָדַעַת האִם הוּא קַיָם  רַק בַּדִּמְיוֹן.

הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת נִסָּיוֹן.

מַר הִגָּיוֹן מוּכָן לָלֶכֶת רָחוֹק

הוּא רוֹצֶה לִבְדֹּק,

מִי יַכְנִיס אוֹתוֹ וּמִי אוֹתוֹ יִזְרֹק.

הוּא הִתְחִיל לָלֶכֶת וְעַל דְּלָתוֹת לִדְפֹּק.

הִגָּיוֹן בָּחַר בְּאַקְרַאי מִסְפַּר מִשְׁפָּחוֹת

חֶלְקָם הֶחְלִיטוּ  עַל כְּנִיסָתוֹ לִמְחוֹת.

מַר הִגָּיוֹן נִכְנַס גַּם לַמּוֹסָדוֹת, עָרַךְ שִׂיחוֹת

גִּלָּה שֶׁבְּחֶלְקָן  בַּקָּשׁוֹתָיו לְהִכָּנֵס נִדְחוֹת.

מַר הִגָּיוֹן לְבֵית הַהַנְהָגָה לְהִכָּנֵס  מְבַקֵּש.

עַל הַדֶּלֶת הוּא נוֹקֵשׁ.

הַשּׁוֹמֵר, מִפְּנֵי שִׁנּוּי  בַּהַנְהָגָה חוֹשֵׁשׁ

וּלְגָרֵשׁ אֶת מַר הִגָּיוֹן מִתְעַקֵּשׁ.

מַר הִגָּיוֹן רָצָה לַמִּשְׂרָד מֶמְשַׁלְתִּי לְהִכָּנֵס

אֶת עֵינָיו וְאָזְנָיו שִׁנֵּס

חָשַׁב אוּלַי יִקְרֶה נֵס

אַךְ מִיָּד הָרַעֲיוֹן הִתְמוֹסֵס.

מַר הִגָּיוֹן הִמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ מָקוֹם רָאוּי

אַךְ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים נִמְצָא דָּחוּי

הַאִם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁמַּעֲנִיק דֻּגְמָה וְחִקּוּי

הַאִם שָׁם אֶמְצָא סִכּוּי?