כ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947

כ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947/ עידית אורדן

בכ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר, בָּאוּ"ם,  נָצִיגִים הִתְאַחֲדוּ  מִכָּל הָעוֹלָם

עַל הַקָּמַת מְדִינָה לַיְּהוּדִים הִצְבִּיעוּ  בָּאוּלָם.

כֻּלָּם לָרַדְיוֹ הַגָּדוֹל הֶאֱזַנּוּ

נִדְהַמְנוּ  וְלֹא הֶאֱמַנּוּ.

צַהֲלוֹת בְּכָל הַבָּתִּים

זֶה לָזֶּה בְּשִׂמְחָה מַבִּיטִים.

הָרֹב לָנוּ  הִצְבִּיעַ

וְעַל הַבְּחִירָה הִשְׁפִּיעַ.

הֻסְכַּם שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ כָּאן  מְדִינָה

גַּם אִם הִיא קְטַנָּה.

אַחֲרֵי שָׁנִים  שֶׁבָּהֶם רַב הָיָה הַסֵּבֶל

לְכָאן הִגִּיעוּ מֶרְחֲבֵי תֵּבֵל.

כֻּלָּם בְּעִמְקֵי נַפְשָם מִתְרַגְּשִׁים

אֶת חֲלוֹם הַשִּׁיבָה לְהַגְשִׁים.

זֹאת תִּהְיֶה אֶרֶץ לַיְּהוּדִים

לֹא עוֹד נִתֵּן לִהְיוֹת מֻשְׁמָדִים.

בִּזְכוּת הַהַצְבָּעָה בָּאוּ"ם, נִגָּאֵל

וְשֵׁם אַרְצֵנוּ יִהְיֶה – יִשְׂרָאֵל.

אָכֵן כָּאן תָּקוּם  לָנוּ מְדִינָה

אַחֲרֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה.

אֶרֶץ אֲשֶׁר לָנוּ יְקָרָה מְאֹד,

מִי יִתֵּן וְלֹא נִטֹּשׁ אוֹתָהּ עוֹד!