אורגת שירים

אוֹרֶגֶת שִׁירִים/ עידית אורדן

 מְחַבֶּרֶת אֲנִי שִׁירִים לָרֹב

עַל נוֹשְׂאִים שֶׁזּוֹרְמִים אֵלַי מֵרָחוֹק וּמִקָּרוֹב.

עַל הַמַּצָּב שֶׁבְּאַרְצִי שׂוֹרֵר

שֶׁעָצוּב הוּא וְקוֹדֵר.

לְשִׁירִי אוֹסֶפֶת מִלִּים

שֶׁמְּתָאֲרוֹת טֶבַע וְנוֹף

אוֹהֶבֶת גַּם בְּצִבְעֵי מִלִּים אֶת הַשִּׁיר לַעֲטֹף

וּמוֹסִיפָה חֲרוּזִים שֶׁמִּתְנַגְּנִים כִּצְלִילִים.

בְּשִׁירִי אֲנִי אוֹרֶגֶת בִּשְׁתִי וָעֵרֶב

חוּט שֶׁל שִיר  שָׂמֵחַ שֶׁלָּאֹזֶן הוּא עָרֵב

וּמִתַּחַת חוּט שֶׁל שִיר עֶצֶב שֶׁבַּלֵּב כּוֹאֵב

וְכָךְ חוּטֵי שִׂמְחָה וְעֶצֶב יַחַד אֲעַרְבֵּב.

אֶת שִׁירִי אֲשֶׁר אֲנִי  אוֹרֶגֶת

לְהַתְאִים לְמִדַּתְכֶם אֲנִי עוֹרֶגֶת.

לְהֵיכָלִי אֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לָשׁוּב

גַּם לְהִתְעַנֵּג מִשִּׁירִים אֲחֵרִים לִי חָשׁוּב.

נִפְגֶּשֶׁת עִם מִגְוָן מַאֲרָגִים

אֲשֶׁר בִּשְׁלַל צוּרוֹת כְּתִיבָה מֻצָּגִים.

כְּמוֹ מַרְבָד שִׁירִים עָשִׁיר צְבָעִים

אֲשֶׁר מַחְשָׁבוֹת וּרְגָשׁוֹת מַבִּיעִים.

לַשִּׁירִי הַקָּטָן אֲחַפֵּשׂ מָקוֹם בַּמַּרְבָד

שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר  בַּצַּד, לְבַד.

מִשְׁתּוֹקֶקֶת שֶׁיִּתְמַזֵּג

וּמִמֶּנּוּ תּוּכְלוּ  גַּם אַתֶם לְהִתְעַנֵּג.