חבל הסובלנות-(אולי מתאים)לבמת דיון

ראשית, אני מאמינה במשפט: קנאת סופרים...תרבה חוכמה. זה ההמשך המשמעותי. אנו מבקשים להשתפר בעצמנו, למתוח את גבול היכולת האישית שלנו.

לצערנו יש קנאה מסוגים שונים. לא בכדי הקנאה נחשבת לאחת משבעת החטאים על פי הנוצרים.

אבל לא פה, לא אצלנו, נכון?

לא התכוונת למקרה ספציפי.

באמת שאני מרגישה שכאן יש רק אנשים חיוביים, כי הרוח פה נעימה וטובה. נכון?

האתר הזה קיים כמעט 15 שנה ולא בכדי.

כן, לא בזכות הטכנולוגיה המדהימה שבו, הוא די מעצבן ואיטי לפעמים. ואגב, אני עובדת עכשיו על יצירת אתר חדש ומשוכלל יותר, מהיר ומדהים.

אבל, הפואנטה של דבריי היא: המון אתרים שהיו פופולאריים ביותר נסגרו כשהפייסבוק נכנס לפעולה ואפילו קודם לכן.

ומדוע "דרך המילים" חי וקיים (טפו טפו טפו ועד 120!): בזכות האנשים שבו, בזכות האווירה האנושית, המכילה, המקבלת כל אדם באשר הוא. מוכשר בכתיבה יותר או פחות, שמן או רזה, שחום או בהיר. כולם!

לא אחת נקראתי ליישב הדורים בין כותבים. במקרים רבים נוכחתי לדעת שהתרחשה אי הבנה, פרשנות לא מדויקת. ובחלק מהמקרים נוכחתי שהייתה כוונה לא סימפטית ואנשים חזרו בהם, התנצלו ובא לציון (ולאדם הפגוע...)-גואל.

אז ראשית, אני אישית מתנצלת שלא הייתי מודעת לפגיעות בך.

מצרה על כך שלא פנית אלי, ושוב לוקחת אחריות אישית שלא עקבתי אחר הדברים.

אבל באמת ובתמים. כשאני עוברת על רשימת השמות כאן-אני רואה שהכותבים שבחרו להיות כאן-רוחם חיובית, אוהבת, מכילה, אנושית.

תני לי לקחת חלק בעניין הזה. שלא תייותרי עם טעם מר חלילה ותמשיכי ליהנות מהכתיבה פה אתנו. אני מאמינה שכנשמע את הקול של הצד השני נקודת המבט תהיה אחרת.

בעיקר עכשיו כשיום הכיפורים עדיין מהדהד בנו, ובעיקר בימים אלה של פילוג עצום ונוראי בעם. אנחנו צריכות להביא את השינוי. בואי אדייק: אני רוצה להביא אותו! בבקשה תאפשרי לי להביא את השינוי. להביא אהבת חינם, הבנה, פשרה-כל מה שנדרש כדי ליצור עולם טוב יותר. לא בתור מליצה, לא כקלישאה - אלא באמת ובתמים. זה אפשרי!

מדובר באנשים. כל אחד והכאב שלו, ההתמודדות שלו. אנחנו כל כך דומים שקשה להאמין. וברגע שנשלב ידיים, נביא רוח טובה - ניצור עם טוב יותר. לא צריך לצאת להפגנות. המבחן שלנו הוא כאן . בזעיר אנפין. בתוך המדינה הקטנה הזו שנקראת דרך המילים. את מוכנה יחד אתי ליצור משהו חדש?

כן, עוד זמן מה יחול שינוי באתר. זה בצנרת כרגע ויהיה בסדר. בינתיים נסתפק במה שיש.

הנה, את רואה יהיה שינוי. שינויים מתרחשים כל הזמן. בדיוק כמו הים ששתינו כל כך אוהבות. פעם הוא זועף, פעם רגוע, פעם גלים בגובה בינוני.

ככה זה בני אדם, אנחנו: יש בנו מהכל, קצת מזה וקצת מזה. לעתים חלק אחד גובר ולפעמים אחר. ותמיד אנחנו משתנים. את רואה זאת ביחסים זוגיים. דברים משתנים. לטובה או לפחות טובה.

אנחנו נביא שינוי.

שולחת לך חיבוק גבה גלי אהבה מהרצליה לאשדוד.

אל תפסיקי. והנה לילי כותבת ומרגיעה שלא מדובר בך. והאמיני לי שהכל יהיה בסדר. כולם פה אנושיים, באמת: תתבונני ברשימת הכותבים מדי יום. אני בטוחה שדברים הסתדרו. 

 גם את כותבת לא אחת על המצב במדינה, על השסע בעם שלנו. אני אישית לא צריכה מנהיג. לא את ביבי ולא אף אחד אחר. אני מאמינה באדם. אני מאמינה בתקשורת באמצעות מילים. אבל גם התקשורת הזאת לעתים לא עוברת נכון. משהו השתבש והתפקיד שלנו, של כולנו, לתקן את השיבוש. לכן אנחנו פה. לכולנו יש סיפור חיים כואב יותר או פחות, אנחנו נושאים משהו עמנו, ומוצאים את הכתיבה ככלי ביטוי עילאי. הכתיבה היא המתנה שלנו והיא מרככת את הכאב בכולנו. סימן שכולנו רגישים, עדינים, שבריריים.

ככה שנצליח למצוא את המשותף, את הטוב.

נצליח!!

באהבה רבה,

גלי

יכול להביע את דעותיו ולזכות בהבנה שזו זכותו של כל אדם.

את לא דורכת על יבלות כלל וכלל.

אחד יכול להיות שמאלן קיצוני, השני ימני קיצוני, דתי, חילוני וכל דעה אחרת. זו מהות החיים במדינה שלנו ובעולם כולו. אנחנו לא חושבים באופן זהה.

החוכמה היא להבין שלכל אחד יש זכות לחשוב אחרת ובכל זאת, להתייחס בכבוד, בכל מצב, לכבד את הדעה ולהיות מסוגל לומר: אני לא חושב כמוך. ואז, לחפש את המשותף. בדעה אנחנו שונים/שונות, אך יש בינינו המון משותף מעבר לזה.

דעה היא בסך הכל מחשבה, משהו אוורירי למעשה אם תחשבי לעומק. כל עוד לא נוקטים בפעולות קיצוניות כמו אלימות נוראה, וכיוצא בזה בסך הכל במה מדובר? בדבר-מה אוורירי שמתרוצץ לנו בראש ומבוטא במילים. זה הכל. אסור לאבד פרופורציות.

תביעי את דעותיך באופן חופשי, ואחרים את שלהם. לא חייבים להגיע לשום הסכמה וזה בסדר גמור.

באת אל האתר עם המון ציפיות ואת מרגישה פה מאוכזבת אבל את לא מתייאשת. את חשה שיש קנאת סופרים ואף אחד לא פנה אליך במחילה ביום כיפור. את מאמינה באהבת לרעך כמוך.תודה רבה לך לילי היקרה על השיתוף במחאתך.

ואת שם בכל הסיפור הזה כמה חונק

מקווה שהצלחת לשחרר

ביום הכיפורים מול הבורא

מחבקת חזק