מוֹרֵה נְבוּכִים לַשָּׁנָה הַחֲדָשָּה

מוֹרֵה נְבוּכִים לַשָּׁנָה הַחֲדָשָּה 

*

הִנֵּה מָה טוֹב וּמָה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד*

לֹא, לֹא נִכְתַּב בְּ-מוֹרֵה נְבוּכִים הַמְּקוֹרִי

הֶעֱלֵיתִי תַּ'פָּסוּק כִּי טוֹב לִי לְהִזָּכֵר בּוֹ

בִּפְרֹץ הַשָׁנָה הַחֲדָשָׁה וְהִיא שְׁנַת הַתשפ"א

(זוֹתוֹמֶרֶת: שְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שִׁבְעִים וְאַחַת)

              (מִי הָיָה אוֹמֵר: "בִּפְרֹץ" שְׁוֵה-עֵרֶךְ לְ-"בְּהִתְפָּרֵץ")

- וּבְכֵן: בִּפְרֹץ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מוֹרֵה נְבוּכִים לְיָמֵינוּ אֵלֶּה

- בְּסַךְ הַכֹּל

לֹא מַרְגִּישָׁה חַיֶּבֶת לְהָבִין אֶת הַ-מוֹרֵה נְבוּכִים שֶׁל הָרמב"ם

(הֵן עַד הַיּוֹם מִתְבַּלְבְּלִים הַחֲכָמִים בַּהֲבָנָתוֹ)

מִסְתַּפֶּקֶת בְּ-מוֹרֵה נְבוּכִים יְדִידוּתִי לַסְּבִיבָה

דַּי לִי בְּהִתְפָּרְצוּתוֹ לְחַיֵּינוּ, כֵּן, כֵּן,

שֶׁיּשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ כְּמוֹ הַקּוֹרוֹנָה-וִירוּס, כֵּן, כֵּן,

כֵּן, כֵּן,

אֲבָל:

לְטוֹבָתֵנוּ

לַהֲבָנָתֵנוּ הַמְּלֵאָה

שֶׁיִּסְתֹּם פִּיּוֹת שֶׁל פַּרְשָׁנִים מְפַרְשְׁנִים וּשְׁאַר בַּעֲלֵי עִנְיָן-

בְּקִצּוּר:

מוֹרֵה נְבוּכִים שֶׁלֹּא יָבִיךְ אוֹתָנוּ וְיַצִּילֵנוּ מֵעַצְמֵנוּ

מֵעַצְמֵנוּ בְּעִקָּר

*

רבקה ירון

*

* תהלים קלג, א : שיר המעלות לדוד.

---